13/11/2018, 05:46
מערכת: רשת אמי"ת - סביבות לימודיות
קורס: 90-שנה לרשת אמית - היסטוריה ופעילויות (90-שנה לרשת אמית - היסטוריה ופעילויות)
אגרון מונחים: מושגים מא' עד ת'
ב

בית חינוך – מבית ספר לבית חינוך

  • את הרעיון של בית ספר כבית חינוך מוביל ד"ר אמנון אלדר , מנכ"ל רשת אמי"ת.
  • בית הספר כבית חינוך אינו רק מקום המקנה ידע, הוא גם מקום המקנה ערכים ודרך חיים ומחנך למחויבות דתית,
    כל זאת בתהליך של דיאלוג משמעותי ושיח פתוח מצד אחד, והצבת גבולות מהצד האחר.
  • בית הספר כבית חינוך, שם לו למטרה להיות רלוונטי לבני הנוער. האתגר המשמעותי של בית החינוך-
    להיות משמעותי ולהתחבר לבני הנוער, לחנך לערכים של אמונה, מחויבות דתית מתוך בחירה,
    אהבת העם והארץ, אזרחות טובה, מעורבות ותרומה לקהילה, ובמקביל, לתת מענה לצרכים רגשיים
    ולתרבות פנאי חיובית וערכית.

בית משפחה קהילה - מודל לשיעורי מחנך

  • מודל למערך שעורי מחנך ופעילויות חברתיות לתלמידי בתי הספר בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.
  • המודל בנוי ע"פ שני מפתחות סיווג:
    - ע"פ שכבת גיל
    - ע"פ מעגלי שייכות בראיה שש שנתית
  • תוכנית בית חינוך – בית, משפחה, קהילה, עוסקת בזהות ובמחויבות של הנוער הציוני – דתי במדינת ישראל.
  • התוכנית עוסקת בנושאים שונים במעגל חייו של האדם, ומתבססת על הפן ההלכתי, אמוני, ערכי, חברתי ורגשי.
  • התוכנית מופיעה באתר רשת אמי"ת : www.amit.org.il.bmk

בית צעירות מזרחי באר שבע

  • בשנת 1958 נפתחה בחסות נשי מזרחי באמריקה, כיתת לימוד אחת בבאר שבע ע"י גב' בונה אורבוך.
    בכיתה למדו 10 תלמידות, שלא נמצאה עבורן מסגרת לימודים מתאימה אחרת.
    רובן ככולן היו בנות טעונות טיפוח ממשפחות קשות יום.
    הן למדו במשך שנתיים את מקצוע התפירה, ובנוסף מעט לימודים כלליים ולימודי יהדות.

  • שנה לאחר מכן, נפתחה כתה קטנה נוספת, בה למדו התלמידות את מקצוע הפקידות.
  • תוך עשר שנים גדל והפך ביה"ס לתיכון מקצועי, ארבע שנתי, והיו בו כבר 350 תלמידות.
  • לאחר פרישתה של בונה אורבך, התמנה למנהל ד"ר ריבנר, לאחריו ניהל את ביה"ס אריה ארד
    עד שנת 1979. לאחריו ניהלה את המוסד גב' נצחיה אלדר.

  • בשנת 1989 נעשה איחוד עם בי"ס מקיף ה' בהנהלת איציק פרידמן ובי"ס נקרא: אמי"ת באר שבע.
    במקום מקיף ב' הוקמה אולפנת אמי"ת באר שבע בהנהלת מכאל בנסון.
  • בית הספר אמי"ת באר שבע מונה כיום כ-1250 תלמידים בכתות ז' עד י"ב.

בית צעירות מזרחי בירושלים

 

  • בית צעירות מזרחי ירושלים נוסד בשנת 1933, והיה בית הספר הראשון שהוקם ע"י בתיה גוטספלד בארץ ישראל.
  • בית הספר שימש דוגמה לשותפות ולהתמודדות עם האתגרים החברתיים והלאומיים שעמדו בפני הישוב בארץ
    בתקופה של טרום מדינה, ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל הצעירה, בעיקר בתחום קליטת העלייה וצמצום
    הפערים החברתיים.
  • המוסד, שהוקם מלכתחילה במטרה לתת חינוך מקצועי לבנות, קלט במהלך השנים בנות (וגם בנים) שהוברחו ארצה
    מגרמניה במסגרת עליית הנוער והעניק להן בית חם.
  •  בשנותיו הראשונות של המוסד לימדה בו תנ"ך פרשנית המקרא הגב' נחמה ליבוביץ. הגב' ליבוביץ החלה ללמד
    בסמינר "המזרחי" בשנת הלימודים תרצ"ה-תרצ"ו.
  • עם סיום מלחמת העולם השנייה, מגיעות לבית הספר תלמידות פליטות השואה, שעלו לארץ במסגרת עליית ילדי
    טהרן .
  • עם סיום לימודיהן, נקלטו רוב הבוגרות במסגרת הקיבוץ הדתי – טירת צבי, עין הנציב, יבנה וגוש עציון.
  • לאחר קום המדינה היה בית הספר שותף פעיל בקליטת תלמידות שהגיעו לארץ במסגרת גלי העלייה בשנות
    ה-50: עליית תימן, עיראק, מרוקו, ומזרח אירופה.

 

בית הילדים שליד "בית צעירות מזרחי" בירושלים

 

למחרת ליל פיצוץ הגשרים, ביום י"ט בסיוון תש"ו, 18 ביוני 1946, ערך הצבא הבריטי מצור על יישובים ועל דרכים

במטרה ללכוד את חברי "תנועת המרי" (ארגון זמני שבו השתתפו כל המחתרות בארץ).
תנועת המרי פוצצה במבצע מאורגן 11 גשרים המחברים את ישראל עם שכנותיה.
באותו יום נערך בירושלים טקס פתיחת בית הילדים שליד "בית צעירות מזרחי".
אמנם, הארץ בערה, הבריטים חיפשו בחמת זעם את חברי המחתרת היהודים, אך "נשי מזרחי באמריקה" ידעו היטב
מהי המטרה הקדושה העומדת מול עיניהן.
הטקס נערך במעמד נשיא המזרחי, הרב מאיר בר אילן, ובנוכחות הנשיאה העולמית של הסתדרות "נשי מזרחי באמריקה",
בלה גולדשטיין, שהגיעה מארצות הברית במיוחד לטקס

בית הילדים שליד "בית צעירות מזרחי בירושלים

 

 

בית צעירות מזרחי בתל אביב

 

  • בית צעירות מזרחי תל אביב נוסד בשנת 1938. כיום נקרא בית ספר אמי"ת תל אביב.
  • בית הספר שימש דוגמה לנכונות ולשותפות במתן מענה לצרכים ההיסטוריים של התקופה ולמשימות הלאומיות
    עמן התמודד הישוב בארץ לפני הקמת המדינה.
    לבניין הייתה חזית אחת לרחוב פרוג וחזית שנייה לרחוב דב הוז. הבית הכיל חדרי לינה לחלוצות, אולם אוכל ואולם קריאה, מטבחים מרווחים ואולמות ללימוד מלאכות הבית והגן. 
    מיד לאחר הקמתו קלט "בית צעירות מזרחי" בתל אביב כ-60 נערות מגרמניה ומצ'כוסלובקיה, שעלו ארצה במסגרת עליית הנוער בעקבות פרעות "ליל הבדולח". 

  •  צוות המורים וההנהלה, של בית הספר, שהיה גם פנימייתי נערך להנחיל לתלמידות
  • ערכים של בית חם, משפחה, קיום מצוות, ערכים שכל כך חסרו לאותן תלמידות שנעקרו מבתיהן וממשפחותיהן.
  • בין המורים הראשונים בביה"ס – ד"ר יוסף בורג , לימים מנהיג המפד"ל ושר בממשלות ישראל.
  • האווירה של בית ספר שהוא גם בית, אפיינה את בית הספר גם בשנים הבאות.
  • בית הספר הכשיר את התלמידות בעיקר בתחום המקצועי הפרקטי במגמות תפירה, כלכלת בית, פקידות ואמנות.
  • במהלך השנים פנה ביה"ס לכוון של מצוינות הישגית ואישית, שבא לידי ביטוי בעלייה דרמטית של אחוזי הזכאיות
    לבגרות ובפתיחת מסלול אולפנית לתלמידות מצטיינות.
    בית צעירו מזרחי תל אביב

     

בכרך יהושע

 

  • יהושע בכרך שימש כמנהל החינוכי הראשון במוסד עלייה . מסירותו לילדים לא ידעה גבול.
    יהושע בכרך
 
  • אחת המשימות הקשות והחשובות שנטל על עצמו יהושע בכרך, הייתה לקרב, בעיקר את הבנים,
    לחיי תורה ומצוות. הוא עשה זאת ברוך, בחום על-מנת להאהיב עליהם את ערכי היהדות.
    הוא השתדל לשלב יסודות ריגושיים וחווייתיים בחינוך לקיום מצוות.
    לדוגמה: בימי הסליחות נהג יהושע לארגן מקהלת בנים שעברה מבית לבית עדיין בחשכה והעירה
    את החניכים והמדריכים לאמירת סליחות תוך ניגון שיר באידיש.
    יהושע שימש לילדים אב ואם גם יחד.
  • בדו"ח שפרסם המפקח א.רובינשטיין, מטעם הוועדה לעליית הנוער הדתי, על הקורה במוסד עלייה
    באותם הימים נכתב בין היתר על יהושע בכרך:
    "הוא אב ל-126 ילדים, מרכז את הלימודים ואת ההדרכה כאחד, מדריך של קבוצה, מחנך של כיתה,
    מורה ל-10 שעות בשבוע, מטפל בכל דבר קטן וגדול המוסד...".

  • יהושע בכרך, רב ואיש חינוך, בשנת תשנ"ז הוכתר כחתן פרס ישראל על עבודתו בתחום הספרות התורנית.
  • נולד בווהלין, לאחר עליתו לארץ ניהל את מוסד עלייה בפתח תקווה בשנותיו הראשונות.
  • כמורה, נהג הרב יהושע בכרך לדון בסיפורי התנ"ך ולפרשם. במהלך השנים פרסם סדרת ספרים לביאור
    התנ"ך לאור מדרשי חז"ל, ביניהם: "אמה של מלכות'' (על מגילת רות) "כתבוני לדורות" (על מגילת אסתר)
    "יונה בן אמיתי ואליהו" (על ספר יונה) ועוד.
  • לימד בין היתר בישיבת מרכז הרב ובישיבת אור עציון.

במחשבה תחילה

  • כתב עת מסדרת הפרסומים של רשת אמי"ת.
  • בכתב העת מתפרסמים מאמרים פרי עטם של אנשי חינוך – רבנים, מנהלים ומורים, העוסקים בנושאים
    מגוונים – מחויבות והתחברות, בית הספר כבית חינוך, אקלים בית ספרי, חינוך והישגים, מקומו של
    המחנך, חינוך הבת, ועוד.
  • כתובת האתר : http://www.amit.org.il/hozer_mankal

בר-אילן (ברלין) מאיר הרב: (1880- 1949)

  • מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי. הרב בר-אילן נולד בוולוז'ין.
    הרב בר אילן
    את התקרבותו לציונות ולתנועת המזרחי החל בשנת 1905, כאשר שימש ציר לקונגרס הציוני.
    בשנת 1912 מונה למזכיר המזרחי העולמי. שימש כיו"ר הסתדרות המזרחי והקים את הסניף
    האמריקני של המזרחי.
  • כיהן כנשיא המזרחי בארצות הברית ועמד בראש ישיבת רבי יצחק אלחנן.
    כמו כן, היה מעורב בהקמת "נשי מזרחי", לימים נשי אמי"ת ''.
    על שמו נקראת אוניברסיטת בר אילן.

ברוך כוכבא

ברוך כוכבא שימש כמנהל הארגוני הראשון במוסד עלייה. מסירותו לילדים הייתה גדולה.

ברוך כוכבא נוטע עץ-תשה

ברוך כוכבא נוטע עץ-תש"ה

בתיה (בסי) גוטספלד

בתיה גוטספלד

 

  • ממקימות הסתדרות נשי מזרחי באמריקה - W.W.O.A ארגון ציוני של נשות תנועת המזרחי באמריקה, שכיום נקרא
    ארגון נשי אמי"ת.
  • נולדה בפולין בשנת 1888, בת למשפחה חסידית. בשנת 1895 היגרה עם משפחתה לארה"ב.
    ב-1925 פרשה מתנועת ה"מזרחי" בהנהגת הרב מאיר ברלין ויסדה את הסתדרות נשי מזרחי באמריקה .
  • בשנת 1927 ביקרה בארץ, ובעקבות הביקור החלה פועלת להקמת מוסדות חינוך ותרבות לנשים ולנערות צעירות
    דתיות בארץ.
  • בשנת 1930 עלתה לארץ ופעלה להקמת בתי ספר מקצועיים לבנות דתיות, כפרי נוער , מרכזי הדרכה, מועדונים,
    מעונות ובתי ספר חקלאיים.
  • על שמה קרוי כפר הנוער כפר בתיה – ברעננה.
  • נפטרה בשנת 1962 וקבורה בבית הקברות בנחלת יצחק.
ג

גלי עלייה לישראל

  • 1924-1928: העלייה הרביעית, 67,000, בעיקר מפולין
  • 1929-1939: העלייה החמישית, 250,000, גרמניה ואוסטריה
  • 1934-1948: עלייה ב', 115,000, הגירה סמויה מכל אירופה
  • 1948-1951: 687,000 מ-42 מדינות שונות
  • 1949-1950: מבצע "מרבד הקסמים", 45,000, תימן
  • 1950-1952: מבצע "עזרה ונחמיה", 130,000, עירק
  • 1955-1957: 162,000, מרוקו, טוניסיה ומצרים
  • 1958-1960: 27,500, רומניה
  • 1961-1964: 215,000, מרוקו ותוניסיה
  • 1968-1976: 100,000, ברה"מ
  • 1984-1985: "מבצע משה", 8,000, סודן (אך בעיקר עולים אתיופים)
  • 1985: "מבצע יהושע", 800, סודן
  • 1989-1999: 870,000, ברה"מ לשעבר
  • 1991: "מבצע שלמה", 19,000, אתיופיה
  • 1994-1999: "מבצע סיגר", 400, קובה
  • 2004: 3,000, צרפת
  • 2004 – 2010 צרפת ואתיופיה
  • 2005 עד היום : מכל הגלויות .

רשת אמי''ת קלטה וקולטת תלמידים מכל העליות ומכל הגלויות מיום הקמתה ועד היום.

ד

דרוקמן חיים, הרב

 

  • נולד בעיר קוטי (קיטוב) אוקראינה של היום.
    הרבדרוקמן
  • לאחר תלאות רבות עלה לארץ ב-1944.
    בארץ למד במוסד "עלייה " ב
    פתח-תקווה (אמי"ת פתח תקווה), בישיבת כפר הרוא"ה ובישיבת מרכז הרב בירושלים.
    לימד בישיבת מרכז הרב.
    כמו כן, מכהן כחבר הוועד המנהל של איגוד ישיבות ההסדר.
ה

המזרחי

  • תנועה ציונית דתית שהוקמה ב 1902 (תרס"ב) בוילנה שבליטא ע"י הרב יעקב ריינס.
  • שם התנועה הוא נוטריקון של המילים "מרכז רוחני".
  • ב1918 הוקמה הסתדרות המזרחי בא"י.
  • התנועה פעלה רבות בעשיה הציבורית, התרבותית והחינוכית בא"י:
    הקימה בתי ספר, מדרשות למורים ואף את אוניברסיטת בר אילן.
    בטאון התנועה היה עיתון "הצופה.
  • דמויות בולטות נוספות במזרחי היו:
    הרב זאב יעבץ, הרב יצחק ניסנבוים, הרב יהודה לייב פישמן-מימון והרב מאיר בר אילן.
    ב- 1956 התמזגו המזרחי והפועל המזרחי והקימו את המפד"ל- המפלגה הדתית לאומית.
  • הסתדרות נשי מזרחי הייתה בראשית דרכה חלק מתנועת המזרחי.

המנון אמי"ת

  • חובר – בשנת תשס"ד
    מילים – נציגי מועצת התלמידים הארצית של רשת אמי"ת
    עיבוד ולחן – רונן לן-רידר
    ביצוע – להקת הזמר של כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה


  • המנון אמי"ת הוא ביטוי להטמעת חזון רשת אמי"ת בקרב תלמידי הרשת
    - נציגי מועצת התלמידים של רשת אמי"ת.

מילות השיר מקפלות בתוכן את תמצית חזון הרשת כבית חינוך המחנך לערכים של כבוד,
אמונה ודרכה של תורה, ציונות ומצוינות, נתינה וגאווה ומעל לכל – אמי"ת זה הבית למגוון תלמידיה,
"שונים זה מזה, אך בכל זאת דומים"...

לפני שמונים שנה הנצו ניצנים
ובכל קצוות הארץ נפרשו ענפים
חינוך מעולה, ערכים וכבוד

הוקנו אז לכל הדורות
והיום זורמים קדימה עם כל ההצלחה
באמי"ת הולכים תמיד בדרך בטוחה
שונים זה מזה אך בכל זאת דומים
שילוב כה מופלא צלילים וגוונים

פזמון:
אמי"ת זה הבית אמי"ת זה הלב
בשבילי זה חיוך גדול ואוהב
בדרך התורה ומתוך אמונה
מכים שורשים עמוק באדמה
אמי"ת זה הבית אמי"ת זה הלב

בשבילי זה חיוך גדול ואוהב
פנים לקידמה ולב לאהבה
ציונות ומצוינות נתינה וגאווה
תן לנו כח בשביל המחר
תן לי צידה לעתיד נהדר
תפילה לשלום
חלומות של תקווה
ותן עוד שנים מלאות אהבה

פזמון:
אמי"ת זה הבית אמי"ת זה הלב...

הסתדרות נשי מזרחי

  • קבוצת נשים דתיות בהנהגת בתיה (בסי) גוטספלד ,  אשר ייסדה ב-10 במאי  1925 בעיר קליבלנד
    שבארצות הברית, ארגון נשים בשם הסתדרות נשי מזרחי, שהיה חלק מתנועת המזרחי .
  • בשנת 1934 נפרדה הסתדרות נשי מזרחי מתנועת המזרחי.
  • בשנות ה-40 חל פילוג נוסף, ומעתה פעלו שני ארגוני נשים דתיות: הסתדרות נשי מזרחי, ששינה את
    שמו לנשי אמי"ת (ארגון מתנדבות למען ישראל ותורה, ר''ת) כדי להתרחק מהזיקה המפלגתית
    לתנועת המזרחי.
    הארגון השני "אמונה" ייצג את נשי הפועל המזרחי של אמריקה

הפועל המזרחי

  • תנועת עובדים דתיים ציונים שנוסדה ב-1922 במטרה לשלב בין ערכי התורה לערכי הסוציאליזם.
  • סיסמתם הייתה:" תורה ועבודה", והגשמת הסיסמא התבצעה דרך מהפכה אותה כינו "המרד הקדוש".
    תנועת הפועל המזרחי ראתה בעבודה ערך דתי מקודש, וחבריה פעלו רבות בשטח ההתיישבות החקלאית.
  • המושב הדתי הראשון אותו הקימו היה "שדה יעקב" (1927) והקיבוץ הראשון היה "טירת צבי" (1937).
  • דמויות בולטות בתנועת הפועל המזרחי היו: הרב שמואל חיים לנדאו (שח"ל), הרב ישעיהו שפירא
    (האדמו"ר החלוץ), ועוד.
  • ב-1956 התמזגו המזרחי והפועל המזרחי והקימו את המפד"ל .

הקיבוץ הדתי- מפעל ההתיישבות הדתית בארץ

 

· שורשיה של תנועת הקיבוץ הדתי ב"ברית החלוצים הדתיים" - בח''ד, שנוסדה על ידי "צעירי המזרחי"
של תנועת "תורה ועבודה" ו"הפועל המזרחי".
חברי הקבוצה היו חלוצים דתיים שעלו לארץ בעיקר מגרמניה ומפולין.
הקיבוץ הדתי הראשון שהוקם הוא קיבוץ רודגס שנוסד בנובמבר 1930 ושימש כמקום
הכשרה לאלו שאמורים היו להקים כעבור שמונה שנים את טירת-צבי ויבנה.
· לימים הוקם במקום מוסד עלייה- כפר הנוער אמי"ת פתח תקוה של היום.

קיבוץ רודגס

 

 

ז

זאבי עמי, ד''ר - מנכ"ל רשת אמי"ת בשנים 1977-2002


ד"ר עמי זאבי נולד בתל-אביב בשנת 1935.

ד

  • סיים את לימודיו במדרשת "נעם" בפרדס-חנה, התגייס לצה"ל ושירת בנחל כחבר גרעין "גאולים" של בני עקיבא בקיבוץ טירת צבי. בתום שירותו החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לחינוך וסוציולוגיה, ובמקביל החל בקריירה החינוכית רבת השנים, תחילה כמדריך חינוכי בפנימיית הילדים "משק ילדים מוצא" בירושלים, שהייתה אחת ממוסדות הבעלות של רשת אמי"ת – "נשי מזרחי אמריקה" לשעבר.
  • בשנת 1957 החל בעבודתו ברשת "אורט" שם שימש כמנהל הפדגוגי "אורט הנביאים" בירושלים, ולאחר מכן נקרא להקים את קריית החינוך של "אורט רמת גן".
  • בהמשך דרכו יצא בשליחות המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית לדרום אפריקה שם גם סיים את לימודי הדוקטורט בחינוך ובספרות עברית.
  • בשלהי שנת 1977 נקרא ד"ר זאבי לשמש כמנכ"ל ארגון "נשי מזרחי באמריקה ", ארגון שהפך במשך השנים ל"רשת אמי"ת", ושימש כמנהלה הכללי של הרשת במשך 25 שנה.
  • במהלך תקופה זו פעל בכל מרצו ומאודו להקים רשת חינוך ממלכתית דתית שתציע חינוך ציוני-דתי מתון לאוכלוסייה המגוונת של החמ"ד וזאת על בסיס מאמרי חז"ל: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", ש"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", ו"הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה".
  • בתחילת דרכו כמנכ"ל ארגון "נשי מזרחי" מנה הארגון 8 מוסדות חינוך, ובמהלך ניהולו הפך הארגון לרשת חינוך ענפה שמנתה בסוף כהונתו 48 מוסדות הפרוסים בכל רחבי הארץ – מדימונה בדרום ועד לחצור הגלילית בצפון. תחת כנפיה מסתופפים יחדיו תלמידים מאוכלוסיות מצוקה עם תלמידי העשירון העליון, תלמידים שרצו בחינוך דתי עיוני וטכנולוגי.
  • ד"ר זאבי הקפיד שכשני שליש מתלמידי הרשת יהיו תלמידים מהפריפריה, וזאת מתוך תפיסתו החינוכית המיוחדת שבחרה למקד את הפעילות דווקא באוכלוסייה זו ולהביאה להישגים.
  • ד"ר זאבי עמד על הקמת קריות חינוך שבהן כל מערכת החינוך הממלכתית-הדתית בעיר - מכיתה א' ועד לכיתה י"ב – יהיו בהנהלתה של הרשת. זאת מתוך אמונה שכדי להגיע להישגים יש להתחיל את העבודה כבר בגיל הרך.
  • פן נוסף בעבודתו של ד"ר זאבי: פיתוח דגם מיוחד של מוסד פנימייתי הבנוי על בסי "משפחה" ולא על בסיס ה"קבוצה" שהייה מקובל במבנה הרגיל של הפנימייה באותם הימים.
  • במסגרת פעילותה המיוחדת של הרשת בחינוך לציונות דתית מתונה, דאג ד"ר זאבי שנושא יחסי דתיים – חילוניים יילמד כחלק ממערכת השעות המחייבת כל תלמיד, וחייב את כל מוסדות הרשת בכל ישוב לקיים קשר קבוע של הידברות עם מוסדות חינוך ממלכתיים ביישוביהם.
  • ד"ר זאבי דאג להעמיד לרשות תלמידיו מערכת חדשנית ועדכנית של חינוך טכנולוגי-מדעי בכל בתי הספר של הרשת. ואכן רשת אמי"ת הוכרה כרשת החינוך המובילה בחינוך הטכנולוגי במגזר הממלכתי-דתי.
  • ד"ר עמי זאבי זכה בפרס החינוך "על מפעל חיים לפיתוחה של מערכת חינוך דתית אידיאולוגית פלורליסטית – רשת אמי"ת, המעוגנת בראייה ממלכתית ארוכת טווח והמהווה דגם חינוכי מייצג להשקפת עולם ערכית שוויונית."
ח

חזון ויעדים – רשת אמי''ת

  • חזון נשות אמי"ת ארצות-הברית
להעניק לבני נוער ישראלים את האפשרות למצות את הפוטנציאל הגלום בהם, וכן לחזק את החברה הישראלית באמצעות חינוך וטיפוח של ילדים מאוכלוסיות בעלות רקע מגוון. זאת במסגרת מצוינות אקדמית, ערכים דתיים ואידיאלים ציוניים.

  • חזון רשת אמי"ת ישראל
רשת אמי"ת היא רשת חינוך ציונית-דתית, הפועלת ברוח ממלכתית ומתוך אחריות ומחויבות קהילתית.
הרשת מדגישה את השילוב וההשלמה שיש במדינה יהודית-דמוקרטית.
הרשת נותנת מענה חינוכי למגוון אוכלוסיות בישראל: ותיקים ועולים, תלמידים מהפריפריה ומהמרכז, מצטיינים ומאותגרים.
בתי הספר של הרשת משמשים כבתי חינוך, והם מקנים ערכים של מחויבות דתית מתוך חינוך לבחירה, לפתיחות ולסובלנות , מתוך דיאלוג וכבוד הדדי בין כל באי בתי הספר. כל זאת לצד חינוך למצוינות בכל תחומי הידע: הן בהשכלה תורנית והן בהשכלה עיונית - מדעית וטכנולוגית ברוח זמננו.
  • יעדי-על של רשת אמי"ת ישראל
• העמקת התהליך - מבית ספר לבית חינוך :
הדגשת החינוך הערכי, קיום דיאלוג מתמיד והצבת גבולות.
הדגשת טיפוחה של מחויבות לחברה ולקהילה מתוך תפיסה ציונית דתית שורשית.
• העמקת המחויבות הדתית מתוך חינוך להכרה ולבחירה.
• חתירה למצוינות ולהישגים לימודיים על ידי שיפור מתמידברמת ההוראה שמביא לשיפור ההישגים.
התאמת החינוך המדעי-טכנולוגי והחינוך הממוחשב לזמננו.
• יצירת רצף חינוכי ולימודי מהגן ועד לכיתה י"ב.
• טיפוח מנהיגות חינוכית ואדמיניסטרטיבית לקראת ניהול יעיל ואפקטיבי, מתוך תפיסה של ארגון לומד.

י

ילדי טהרן

  • כינוי לקבוצת ילדים ניצולי שואה מפולין שהגיעה לא"י בשנת 1943.
  • הילדים היו בנים של משפחות שברחו מפולין מזרחה, מפני אימת הנאצים.
  • כ-700 ילדים הגיעו לאיראן, שםהקימה הסוכנות היהודית מחנה ובו הכינה את הילדים לקראת עלייתם ארצה. 
    הילדים התקבלו בא"י בשמחה גדולה. הם פוזרו בקיבוצים, פנימיות ומוסדות.
    כ-60% נשלחו למוסדות חילונים וכ- 40% למוסדות דתיים.
  • רשת אמי''ת קלטה רבים מילדי טהרן במוסדות החינוך שלה .
    בין בתי הספר הקולטים – בית צעירות מזרחי בירושלים, בית צעירות מזרחי בתל אביב,
    משק הילדים מוצא, כפר הנוער אמי''ת כפר בתיה, מוסד עלייה ועוד.
  • בין ילדי טהרן המפורסמים ניתן למנות את האלוף בן גל (יאנוש), את הרב בן ציון רבינוביץ (הרב מביאלא)
    ואת שדרן הספורט אלכס גלעדי.
כ

כפר בתיה - כפר הנוער אמי''ת

 

  • מייסדו ומנהלו הראשון של הכפר היה ד"ר חיים צבי אנוך
  • הרקע להקמת כפר בתיה, או "משק הילדים" במושבה רעננה, כך נקרא אז כפר הנוער, היה פרסום מסקנות
    ועדת החקירה האנגלו אמריקנית, שהמליצה על מתן 100,000 רישיונות עלייה ליהודים פליטי שואה, ומתוכם
    30,000 ילדים.
  • הסתדרות נשי מזרחי באמריקה ראתה עצמה שותפה לצו השעה – קליטת הילדים הפליטים.
  • במהלך 1947 נקלטה בכפר בתיה הקבוצה הראשונה 54 חניכים ממשק הילדים במוצא שעלו לארץ במסגרת
    עליית ילדי טהרן (1943-1947).
  • מדיניות הכפר הייתה ליצור עבור התלמידים סביבה אירופאית תרבותית כפי שהיה נהוג בכפר הנוער בן שמן.
    הילדים חונכו לנטילת אחריות ושותפות מלאה בניהול חיי הכפר.
  • לאחר הקמת המדינה, היה כפר בתיה שותף לקליטת ילדים שהגיעו לארץ במסגרת גלי העלייה מרומניה,
    תימן,צפון אפריקה, איראן, הודו, ובשנים האחרונות – ילדי אתיופיה.
  • כיום בכפר בתיה קיימים חמישה מוסדות חינוך שונים ופנימיה:
    בי"ס אמי"ת מדעי –טכנולוגי , נתיב חברה ומשפט, תיכון לבנים, ישיבה תיכונית אמי"ת "חברותא",
    ממ"ד נועם אמי"ת  וישיבת ההסדר "אורות שאול.

בין בוגרי כפר בתיה – מאיר שיטרית , לימים חבר כנסת ושר בממשלת ישראל .

ל

ליבוביץ נחמה, פרופ'(1905 - 1997)

נחמה לייבוביץ
· הייתה פרשנית המקרא, מורה ומחנכת.
·
נחמה ליבוביץ הייתה מורת תנ"ך מובילה.
· בשנת 1930
עלתה לארץ ישראל ביחד עם בעלה .
· בשנת 1938 החלה ללמד בסמינר למורות מזרחי בירושלים -
בית צעירות מזרחי -שם לימדה עד 1955. בהתחלה לימדה ספרות , מקרא והיסטוריה של עם ישראל. לאחר מכן התרכזה בהוראת מתודיקה, בלימוד תנ"ך ובהכשרת מורים.
· על פועלה בחקר התנ"ך והפצתו ברבים זכתה ב-1956בפרס ישראל
לחינוך · בשנה 1957 התמנתה נחמה לייבוביץ' למרצה באוניברסיטת תל אביב, וכעבור 11 שנה התמנתה לפרופסור באוניברסיטה זו.
· בספרה "נחמה" כותבת חיותה דויטש את הדברים הבאים:
"בשנת 1938, בקשה גב' לוטה פינצ'ובר, מנהלת בית צעירות מזרחי בירושלים, מנחמה לייבוביץ להצטרף לסגל ההוראה בבית הספר.
בית צעירות מזרחי בירושלים, היה אז תיכון מקצועי דתי לבנות, רובן עולות חדשות. הנערות העולות הגיעו לארץ במסגרת "עלית הנוער"רובן מגרמניה וללא משפחה.
המפגש עם נערות אלה, היה עבור נחמה לייבוביץ, אתגר אמיתי. השפה הגרמנית שהיתה שגורה בפיה והיתה שפת האם של הנערות העולות, סייעה ליצירת הקשר איתן מחד, ואפשרה לנחמה לעזור להן בפירוש ובהבנת מילים עבריות מאידך".

· בשנים 1941-42 התקיימו בבית צעירות מזרחי בירושלים שני מחזורים של סמינר חצי-שנתי שנחמה לייבוביץ תפסה בו מקום מרכזי כמורה מובילה ומשפיעה.
· כותב דב רפל איש הקיבוץ הדתי, מי שריכז את הסמינריון והיה אחד מידידיה הקרובים של נחמה לייבוביץ: "בראשית שנת תש"א, עוררה הגב' גוטספלד בשיחות פרטיות, את עניין מתן האפשרות של השתלמות תרבותית לבוגרות בית צעירות מזרחי,ע"מ לעורר בבחורות את ההתעניינות בתרבות ובמדע, להשלים את השכלתן ולפתח כוחות פעילים בעבודה תרבותית במקומות מושבותיהן
..."
נחמה לייבוביץ, מורה, אז בת שלושים ושש, הפכה את חמשת חודשי הסמינר למשמעותיים ביותר עבור התלמידות שהתקשו להיפרד ממנה עם סיום הסמינר.
שואלת אחת התלמידות: "איך נוכל לשמור איתך על קשר? האם תוכלי להמשיך וללמד אותנו גם כשנהיה בקיבוץ?''
זאת הייתה נחמה לייבוביץ, כבר אז, בראשית דרכה כמורה,בבית צעירות מזרחי בירושלים.

ליל הבדולח

· זהו הכינוי אותו נתנו הנאצים ללילה בין ה- 9 ל -10 בנובמבר שנת 1938.

· במסגרת ההתנכלויות הנוראות אותן חוו היהודים באותו לילה, נופצו שמשותיהם של מאות בתי עסק
ונהרסו כליל בתי מגורים וכמעט כל בתי הכנסת בגרמניה עלו באש.
רעש זגוגיות מנופצות נשמע כל אותו לילה, על כן כך כינו אותו הנאצים בלעג ''ליל הבדולח''.
הנאצים ואוהדיהם גם פגעו קשות פיזית באלפי יהודים.
· הפוגרום אורגן היטב והוסווה כתגובה ספונטאנית כביכול, להתנקשות של הירשל גרינשפאן בפום ראט,
הנספח הגרמני לענייני תרבות בפאריז.
· למחרת נשלחו לראשונה יהודים למחנה הריכוז דכאו – מחנה הריכוז הראשון שהוקם על אדמת גרמניה,
וכלל היהודים חויבו בתשלום קנס קולקטיבי של מיליארד מארק.

· בית צעירות מזרחי בתל אביב, שהוקם בשנת 1938 קלט תלמידות שהגיעו כפליטות לארץ ישראל
בעקבות ''ליל הבדולח''.

מ

מבצע עופרת יצוקה

  • מבצע צבאי רחב היקף  ברצועת עזה בין ה- 27 בדצמבר 2008 ל- 18בינואר 2009.
  • מטרת המבצע הייתה לפגוע קשה בממשל חמאס ולחזק את כוח ההרתעה וצמצום ירי הרקטות. 
  •  לאחר 22 ימי לחימה, הכריזה ישראל על הפסקת-אש חד-צדדית וכוחותיה החלו לצאת
    בהדרגה מרצועת עזה
    .

מוסד עלייה- אמי"ת פתח תקווה

 

  • כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה, או מוסד עלייה בשמו הקודם, הוקם בשנת 1944.

    מוסד עליה
  • הגב' גוטספלד חיפשה מקום מוכן שיוכל לקלוט המוני ילדים מאירופה. היא רכשה את מחנה "רודגס"
    הנמצא על "אדמות סלבנדרי", לימים כפר אברהם.

    במקום הוקם "מוסד עלייה", שקלט ילדים ונוער פליטי שואה.
    סמלו של המוסד היה אניית עולים וסיסמתו הייתה "להביא בנייך מרחוק", פסוק מתוך הפטרת פרשת "כי תבוא".
    כאשר קראו פרשה זו נוסד "מוסד עלייה", בתשרי תש"ה, ספטמבר 1944.

     המנהלים הראשונים היו יהושע בכרך ולאחריו יואל שפטן ,שניהל את המקום שנים רבות.

  • האתגרים של שלהי מלחמת העולם השנייה וסיפור הקמתה של המדינה, שזורים בסיפור כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה - מוסד עלייה .
    ראשוני הילדים הגיעו למוסד עלייה במסגרת עליית ילדי טהרן .
    מוסד עלייה היווה עבורם תחליף לבית חם, למשפחה, ואפשר להם השתלבות וקליטה בלימודים
    ובחיי החברה.
    כבר אז הוטבעו הכללים והמסגרות לחיים תקינים במסגרת מוסד דתי:
    גיבוש נוסח תפילה ארגון, הילדים בקבוצות רב גיליות וקבלת החלטה אילו ענפי חקלאות יפותחו
    ואילו מקצועות ילמדו.
  • כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה היה שותף במפעל קליטת העלייה בשנות ה-50, והיה בין
    הראשונים
     שנענו לאתגר קליטת ילדי העולים מאתיופיה בשנת 1995, לצד כפר הנוער אמי"ת כפר בתיה .
  • כיום מתחנכים בכפר הנוער אמי"ת פתח תקווה בני נוער בכתות ז' עד י"ד.
    בכפר פועלת פנימייה ייחודית בשיטת המשפחתונים.
    הלימודים מתמקדים במגמות טכנולוגיות המאפשרות לימודים ב מכללה בכתות י"ג י"ד.
  • הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבות בני עקיבא הוא בוגר מוסד עלייה (כתות ז'-ח' ).

מועצה רוחנית-חינוכית

  • בראש המועצה הרוחנית- חינוכית של רשת אמי"ת עומד מנכ"ל רשת אמי"ת ד"ר אמנון אלדר .
  • המועצה הרוחנית הוקמה בשנת תשס"ה.
  • המועצה כוללת רבנים ידועי-שם כגון: הרב יובל שרלו, הרב ד"ר יהודה ברנדס, הרב איתמר אלדר,
    הרב רא"ם הכהן, הרב יהושע ויצמן כמו כן שותפים בה נציגי מנהלי בתי החינוך של הרשת ,
    רבני בתי החינוך וחברי המינהל הפדגוגי של רשת אמי"ת.
  • המועצה הרוחנית דנה בנושאים דתיים, ערכיים וחינוכיים, ומתווה את הקו התורני-חינוכי ברשת.

מוצא, משק הילדים

 

  • (מתוך יומן מוצא, שנכתב ע"י פריץ גולדשמידט מנהל משק הילדים מוצא)

                               משק הילדים מוצא

  • על מנת לקלוט את "ילדי טהראן" הקימו "נשי מזרחי באמריקה" את משק הילדים במוצא.

    משק ילדים מוצא נוסד בשנת 1934. הילדים שנקלטו היו ילדי טהרן שהיו הילדים הראשונים שהצליחו
    להגיע ארצה עוד בזמן המלחמה אחרי הרבה הרפתקאות ותלאות וטלטולים קשים.
  • 55 הילדים הראשונים הגיעו ל בית צעירות מזרחי בירושלים . הם היו אמורים לשהות שם באופן זמני
    עד שימצא עבורם פתרון ראוי מחוץ לעיר. שכן המטרה הייתה לתת לילדים חינוך דתי והכשרה חקלאית.
    המקום שנמצא מתאים ביותר היה מוצא, מושב קטן ליד ירושלים, מוקף ישובים ערביים, והמסגרת
    החינוכית החדשה שקמה שם נקראה משק הילדים מוצא.
  • הילדים במשק הילדים מוצא עברו שלבי הסתגלות וקליטה לא קלים: רובם הגדול נשא עדיין את אימי השואה.
    חלקם גילו מחדש את עצמם ואת יהדותם לאחר שנים ארוכות שהוסתרו בבתי נוצרים.
    בנוסף לכך היו הילדים עדים כמעט מדי ערב להתקפות מצד הישובים הערביים.
    יש לציין שהילדים התמודדו בגבורה עם המציאות החדשה ואף היו שותפים לתחושה שהם חלק מימים
    גדולים העוברים על הישוב העברי בארץ ישראל.
  • בהמשך הגיעו קבוצות נוספות של ילדים למשק ילדים מוצא.
  • "למחזור ב' של משק הילדים מוצא קבלנו תשעה ילדים מ"מוסד לילדי תימן"... ששה מבית הילד בפרדס כץ.
    הקבוצה השלישית באה ממוסד תל רענן[...] עד ר"ח חשוון נמצאו כאן 29 ילדים [...]'' ( פריץ גולדשמידט – יומן )
  • עם התגברות ההתקפות מצד הערביים סמוך למוצא, הוחלט על פינויים של ילדי המוסד החינוכי
    והעברתם לירושלים.
  • ''קבלנו ידיעה פתאומית על פינוי המוסד והעברתו לירושלים [...] השבוע הבא יהיה קשה. עלינו להעביר
    תחילה את הילדים ואחר כך את החפצים (מטעמי בטחון) [...] מעניינת הייתה הנסיעה והכניסה למקום
    החדש: שני ספרי תורה ושני תת-מקלעים "סטן" לוו אותנו. הרי הם סמל למה שאנו חשים בימים אלה:
    בטחון ובטחון...'' ( פריץ גולדשמידט – יומן )

    מוצא

מלחמת העצמאות

· עם תום ההצבעה על תכנית החלוקה באומות המאוחדות, בכ''ט בנובמבר 1947, פתחו ערביי ארץ ישראל
  בלחימה נגד הישוב היהודי כשהם נעזרים בכוחות ערבים בלתי סדירים שבאו מבחוץ.
· לאחר הכרזתו של בן גוריון על הקמת המדינה בה' באייר תש"ח, הצטרפו לקרבות גם מדינות ערב השכנות.
  המלחמה הסתיימה ביולי 1949 עם נצחונו של צה"ל.

מלחמת יום הכיפורים

· המלחמה פרצה ב יום הכיפורים , תשל''ד 6 באוקטובר 1973 בהתקפה של צבאות סוריה ו מצרים על ישראל ,ונמשכה עד
  ל- 24 באוקטובר 1973 .
· המתקפה הערבית שפתחה את המלחמה הפתיעה את ישראל.

· למלחמה לא הייתה השפעה צבאית יוצאת דופן ולא הושגה בה הכרעה טקטית ברורה ומובהקת, אך היו לה השפעות
  פוליטיות ומדיניות רבות.
  היא הייתה בין הגורמים העיקריים ל מהפך במערכה הפוליטית הישראלית אשר התבטא בעיקר בעליית מפלגת הליכוד 
  לשלטון ב1977, בראשות מנחם בגין.
  המלחמה גם סללה את הדרך להסכם השלום בין ישראל למצרים .

מלחמת לבנון הראשונה

· המלחמה פרצה ב-4 ביוני 1982 . שמה הרשמי בתחילתה היה ''מבצע שלום הגליל'', ובראשי תיבות:של"ג .

· המלחמה התרחשה בין ישראל ל סוריה ולארגוני טרור פלסטיניים שפעלו נגד ישראל בשטח לבנון ,על רקע
  מלחמת האזרחים בלבנון , אך העילה הרשמית והמיידית לפריצתה היתה ההתנקשות בחייו של שגריר
  ישראל
 בבריטניה שלמה ארגוב.
  המלחמה החלה בהפצצות
חיל האוויר הישראלי ב- 4 ביוני 1982 ואחריהן פלשה ישראל ללבנון ב- 6 ביוני.
· המלחמה הסתיימה כעבור 3 שנים, ביוני 1985 ,עם נסיגת כוחות צה"ל מרוב שטחה של לבנון והתייצבותם
  ב
רצועת ביטחון צרה לאורך הגבול.
  לאחר 18 שנים,במאי
2000 ,החליטה הממשלה על הסגת כוחות צה"ל לקו הגבול הבינלאומי.
  (הטנק של בני- איתן נ"י, בוגר אמי"ת גוש דן היה הטנק האחד לפני האחרון שיצא מלבנון,
   אחריו נעלו את השער המפריד בין שטח ישראל לשטח לבנון.)

מלחמת לבנון השנייה

· זהו השם שניתן למלחמה שהתנהלה בין כוחות צה"ל לחיזבאללה בקיץ 2006 בלבנון ובצפון מדינת ישראל .

· המלחמה נפתחה בתקיפה ישראלית מסיבית בעקבות חטיפת שני חיילים ישראלים - אהוד גולדווסר ואלדד רגב -
על ידי חזבאללה.

· המלחמה נמשכה 34 ימים ( 12 ביולי עד 14 באוגוסט 2006) אם כי כוחות צה"ל המשיכו לפעול בלבנון עד ה- 1 באוקטובר .
במלחמה הזאת נפגע העורף הישראלי. מירי הרקטות נהרגו 44 אזרחים באופן ישיר ועקיף.
· רב סרן רועי קליין, קצין צה''ל, סגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני, נהרג בקרב בבינת ג'בל לאחר שחרף את
נפשו וזינק על רימון כדי להציל את חבריו. על מעשה גבורה הרואי זה הוענק לו אחרי מותו עיטור העוז .

רועי קליין הי"ד הוא בוגר בית הספר אמי''ת גוש דן.

מלחמת סיני (מבצע קדש)

· מלחמת סיני (מבצע קדש) התנהלה בין מצרים לישראל בין התאריכים 29 באוקטובר ל- 5 בנובמבר 1956 .
במהלך המלחמה כבשה ישראל את חצי האי סיני, ולאחר סיומה של המלחמה, פינתה ישראל שטח זה. 

המטרות כפי שהוגדרו לצה"ל היו:
חיסול קיני הפדאיון ברצועת עזה ועל גבול סיני, מניעת התקפה מצרית, לפחות לזמן קצר,
על ידי הריסת המערך הלוגיסטי ושדות התעופה בסיני ופתיחת מפרץ אילת לשיט ישראלי,
לאחר סגירת מיצרי טיראן ע"י נאצר.
כל המטרות הללו הושגו. צה"ל, שעליו פיקד משה דיין, זכה לניצחון רב רושם.

מלחמת ששת הימים

· מלחמת ששת הימים נמשכה מ- 5 ביוני עד ל- 10 ביוני 1967 , בין ישראל לבין כל שכנותיה:
מצרים , ירדן , סוריה
ולבנון ,שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק , ערב הסעודית , לוב , סודאן , תוניסיה , מרוקו ו אלג'יריה.

קדמה למלחמה מתיחות בין ישראל ובין מצרים ושותפותיה הערביות, שעשו צעדים רבים שאיימו על ביטחונה וכלכלתה של ישראל.

· המלחמה התחילה במכה מקדימה ישראלית על חיל האוויר המצרי. 

 תוצאות המלחמה:
סוריה: צה"ל השתלט על מרבית רמת הגולן, וברכס החרמון השתלט על שטחים עד רום של
2,200 מטר מעל פני הים.
מצרים:  צה"ל השתלט על רצועת עזה וחצי האי סיני (בשנית) .

מידי ממלכת ירדן שוחררו יהודה ושומרון, כולל מזרח ירושליים (ובתוכה העיר העתיקה ).
בכ''ח באייר תשכ''ז אוחדה ירושליים, ירושליים השלמה, העיר שחוברה לה יחדיו. 

מנהיגות צעירה של רשת אמי"ת ע"ש רועי קליין

  • יחידת המנהיגות הצעירה ע"ש רועי קליין הי"ד, או בשמה הקודם יחידה 101 , הוקמה בשנת 2006.
  • מתוך 20,000 תלמידי רשת אמי"ת נבחרו מאה תלמידים שהיוו את יחידת המנהיגות הצעירה של רשת אמי"ת.
  • המנהיגות הצעירה נקראה יחידה 101 ע"ש היחידה המהוללת בצה"ל, שנודעה בעוז רוחה ואומץ לבה, בנחישות ובהקרבה.
  • ביחידת המנהיגות הצעירה חברים נציגים מכל בתי הספר של רשת אמי"ת בארץ.
  • בשנת תשס"ח, שנת ה-60 לעצמאות ישראל, בכנס מרשים של נציגי מועצות תלמידים, משצי"ם ונציגי
    המנהיגות הצעירה של רשת אמי"ת ,שהתקיים ב''יד לשריון'' בלטרון, הוסב שמה של היחידה מ"יחידה 101" 
    ל''מנהיגות הצעירה ע"ש רועי קליין''.
    סיפור חייו של רס"ן רועי קליין הי"ד, שנפל במלחמת לבנון השנייה, הוא מודל לחיקוי ומקור השראה ליחידת
    המנהיגות הצעירה של רשת אמי"ת.
  • המנהיגות הצעירה ע"ש רועי קליין מקדישה את עצמה לנושאים חברתיים, במטרה להוביל מהלך
    משמעותי של תיקון חברתי. כמו כן עוסקת המנהיגות בנושאים חברתיים הנוגעים לחברה ולפרט:
    איכות הסביבה, ותרבות הפנאי.

משפחתונים

· המשפחתונים הם יצירה מקורית של רשת אמי"ת.
· המשפחתונים משמשים מסגרת פנימייתית לילדים ולנוער בסיכון גבוה, הפועלת בשיטת משפחה הכוללת זוג
הורים שהם בעלי משפחה משלהם, והמשמשים מודל השראה למשפחה נורמטיבית. לצידם מסייעת בת שירות לאומי.
זוג ההורים משמש כהורים מאמצים לילדי המשפחתונים, וזאת מבלי לפגוע בזיקה להורים הביולוגיים (אם ישנם כאלה).
· מבני הפנימייה הותאמו לתפיסה חינוכית זו, והמשפחה המורחבת מתגוררת בדירה משפחתית מודרנית
המסייעת לתלמידים לחיות בצילן של דמויות הוריות חיוביות, להכיר מודל של חיי משפחה יפים ולזכות במשפחה
מאמצת תומכת.
· במקביל, נערכים המשפחתונים לסייע לתלמידים לסגור פערים חינוכיים ולימודיים. התלמידים מתחנכים ברוח
ערכי הציונות הדתית, מקבלים הכשרה מקצועית ומוכשרים לקראת שירות צבאי ולאומי.

מודל המשפחתונים מופעל ב"בית הילד" ירושלים ובכפר הנוער אמי"ת פתח תקווה .
נ

נשי אמי"ת

 

  • ארגון נשי אמי"ת, או בשמו הקודם הסתדרות נשי מזרחי הוקם ב-10במאי 1925 בעיר קליבלנד, ארצות הברית
    ע"י בסי (בתיה) גוטספלד.
    ביקור נשי המזרחי 1954
  • נשי אמי"ת פעילות, מאז הקמת הארגון ועד היום, כרשת חינוך ציונית-דתית המפעילה בישראל מגוון מסגרות חינוך ולימוד:
    בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, פנימיות וכפרי נוער,אולפנות וישיבות, מוסדות על תיכוניים ומרכזים טכנולוגיים.
  • רשת החינוך הציונית-דתית אמי"ת מנוהלת ע"י נשי אמי"ת בארצות הברית, בהנהגת יושבת הראש ד"ר פרנסין שטיין
    (מאז 2007).
  • כיום חברות בארגון כ- 40,000 נשים בארצות הברית ואלפי נשים בישראל.

נשיאות רשת אמי"ת לדורותיהן

1. אדלה גולדשטיין 1925-1934 פתיחת בית צעירות מזרחי בירושלים (1933).
2. אירנה שפירו 1934-1942 פתיחת בית צעירות מזרחי בתל-אביב (1938).
3. בלה גולדשטיין 1942-1947 פתיחת משק הילדים, מוצא (1943), ומוסד עלייה (1944).
4. דבורה רבינוביץ 1947-1949 פתיחת כפר-בתיה ברעננה (1947).
5. מולי גולוב 1949-1951 הקמת מרכז הילד בבקעה, הקמת בית הילד "תחיה".
6. אלה לואיס 1951-1954 פתיחת תיכון בית צעירות מזרחי בירושלים.
7. דבורה אבין 1954-1956 עולי אתיופיה הראשונים מגיעים לכפר בתיה.
8. דינה דיקמן 1957-1962 פתיחת תיכון מקצועי בבאר שבע.
9. נטלי רזניקוף 1962-1966 פתיחת תיכון מקצועי לבנות בבאר שבע.
10. אגתה לייפר 1966-1969 פתיחת מעבדות טכנולוגיות בבית צעירות מזרחי בתל אביב ובירושלים.
11. רות ג'קובסון 1969-1973 פתיחת סמינר למורים בבאר שבע.
12. אוולין שרייבר 1973-1975
13. שרה פ. שיין 1975-1979 פתיחת תיכון גוש דן בקמפוס בר-אילן.
14. רוזל זילברשטיין 1979-1983 ממשלת ישראל מכירה בארגון "נשי אמריקה" כרשת טכנולוגית דתית לבי"ס תיכוניים.
15. פרידה ס. קופלד 1983 -1987 הרשת משנה את שמה ל"רשת אמי"ת", הצטרפות חט"ב ותיכון בית שמש לרשת אמי"ת.
16. דייזי ברמן 1987-1991 פתיחת תיכון רננים ברעננה, הצטרפות עכו לרשת אמי"ת.
17. נורמה הולצר 1991-1995 פתיחת תיכון טכנולוגי למדעים לבנים בחיפה. נוסדה ישיבת הסדר בצפת.
18. אוולין בלאכור 1995-1999 הצטרפות מערכת החינוך הדתית בבאר שבע ובשדרות לאמי"ת.
19. סונדרה סוקל 1999-2003 ד"ר אמנון אלדר נבחר כמנכ"ל הרשת. נוסדו: אמי"ת נחלים, אמי"ת מעלה אדומים.
20. ג'אן שכטר 2003-2007 ציון 80 שנות עשייה חינוכית של אמי"ת.
21. ד"ר פרנסין שטיין 2007-2011 פתיחת מדרשת אמי"ת, הרשת גדלה ובה 78 מוסדות, ביניהם שלוש מדרשות לבנות.
ציון 85 שנות עשייה חינוכית דתית ציונית בחינוך לתורה, לציונות ולמצוינות.

ס

סאלד הנרייטה; (1860 –1945)

הנרייטה סאלד

 

  • מחנכת , עובדת סוציאלית , סופרת ופעילה ציונית , שחייתה בארצות הברית, ולאחר מכן בארץ ישראל.
    הייתה ממייסדות ארגון הנשים הציוניות " הדסה "ויושבת-הראש של הסתדרות הנשים העבריות .
  • עמדה בראש ארגון " עליית הנוער "עד יום מותה, דבר שהקנה לה את הכינוי "אם עליית
    הנוער". מתוקף תפקידה זה הייתה אחראית על קליטת ילדי טהראן בארץ והכוונתם למסגרות קליטה וחינוך.
    .
  • הייתה בקשר הדוק עם בתיה גוטספלד .

 

סמל רשת אמי"ת

סמל אמית
  • סמל רשת אמי"ת מעוצב בדוגמת מגן דוד, בצבעי כחול וירוק,
  • עיצוב זה משמש מקור השראה וביטוי לדרכה של הרשת, דרך הציונות הדתית .
  • "תורה, ציונות וחינוך למצוינות" – מילים אלו מופיעות בתחתית הסמל, ומבטאות בתמציתיות את דרכה של
    הרשת, דרך של חינוך לערכים והישגים.
  • 90 שנות חינוך – מילים אלו מציינות את מניין שנותיה של הרשת, כמובילה בחינוך הציוני דתי.
ע

עליות לא"י בשנות ה-50

  • עם ההכרזה על קום המדינה, החלו יהודים רבים מכל העולם לעלות לא"י. לכמות העולים ולריבוי ארצות המוצא
    לא היה תקדים.
  • היהודים הגיעו מארצות אסלאמיות כגון: תימן, ומרוקו, טוניס, אלג'יריה, פרס ועיראק. אליהם הצטרפו יהודים פליטי
    שואה שהמשיכו להגיע מאירופה מאז הסתיימה מלחמת העולם ה-2.
  • המדינה הצעירה שמחה לקבל את זרם העולים אבל התקשתה להסדיר עבורם פתרונות דיור הולמים וכך נוצר
    פתרון זמני שכונה "מעברות'' : היו אילו מבנים ישנים אותם הותירו הבריטים מאחוריהם, או מחנות אוהלים ופחונים.
  • המדינה התקשתה במציאת מקומות עבודה לכמות כה גדולה של עולים שהגיעו בבת אחת.
  • מוסדות רשת אמי''ת היו שותפים מלאים בקליטת ילדי העולים, שהגיעו לארץ במסגרת גלי העלייה בשנות ה-50.
    הילדים נקלטו בכפרי הנוער אמי''ת כפר בתיה ואמי''ת פתח תקווה, שהקנו להם בית חם ואוהב ומסגרת לימודית.

עליית הנוער

  • מפעל האחראי להעלאת ילדים ובני נוער, ללא הורים, לא"י, לקליטתם בישובים ובמוסדות ולהכשרתם לחיי עבודה
    וחקלאות.
  • את הרעיון הגתה רחה פראייר ב 1932, ומי שהפכה אותו לתנועה המונית היתה הנרייטה סאלד.
  • עם החמרת מצבם של יהודי גרמניה, ב1934, הוחלט להעלות קבוצה ראשונה של נערים ונערות שהגיעו לקיבוץ עין
  • חרוד. עד לפרוץ מלה"ע ה-2 טופלו וניצלו במסגרת זו כ-5000 בני נוער, ובמהלך המלחמה עוד כ-10000 רבים
    נשלחו באותה עת גם לארצות אחרות ולא רק לא"י, היות והבריטים הפעילו את המדיניות הנוקשה של ה"ספר הלבן".
    עליית הנוער פעלה גם במחנות המעצר בקפריסין וגם במחנה הפליטים בטהרן.
  • עם קום המדינה, התרחבה הפעילות של עליית הנוער, וכללה גם הקמה של מוסדות ובתי נוער עבור הנערים שעלו
    ארצה עם הוריהם, ועבור העולים שהתגוררו בפרברי הערים ובעיירות פיתוח.
  • רשת אמי''ת לקחה חלק מוביל בקליטת נוער יהודי שעלה לארץ במסגרת עליית הנוער . בין המוסדות הקולטים:מוסד
    עלייה, כיום כפר הנוער אמי"ת פתח תקוה, אמי"ת כפר בתיה, בית צעירות מזרחי תל אביב, כיום אמי''ת תל אביב,
    ובית צעירות מזרחי ירושלים, לימים אמי''ת ירושלים.

עשייה אמיתית

  • עלון מידע הסוקר בקצרה אירועים מהשטח על העשייה החינוכית בבתי החינוך של הרשת.
צ

ציונות-דתית

  • הציונות הדתית מאגדת בתוכה את הזרמים הדתיים שראו עצמם כחלק מהתנועה הציונית, תמכו בעלייה לארץ
    ישראל, ובהמשך, בהקמת מדינת ישראל.
  • הרעיון של שיבת היהודים לארץ ישראל והתעוררות לאומית דתית, מופיע עוד לפני הקמתה של התנועה הציונית
    בכתביהם של הרבנים יהודה חי אלקלעי וצבי הירש קלישר.
  • משנתם של הרבנים אלקלעי וקלישר יצרה את התשתית למשנת הציונות הדתית, מאוחר יותר. הרבנים
    קלישר ואלקלעי יצאו נגד הצפיה הפסיבית של העם היהודי לגאולה ניסית. הם טענו כי יש לזרז את הגאולה
    ע"י שיבה לארץ ישראל, ע''י עבודת אדמה, שימוש בעברית כשפה יומיומית והקמת ארגוני שמירה יהודים.
    זוהי ה"גאולה הטבעית", התלויה במעשי אדם והיא שלב מקדים ותנאי הכרחי לשלב ה"גאולה הניסית" שתביא לפעמי משיח.
  • תנועת "חיבת ציון", שקמה במזרח אירופה לאחר "הסופות
    בנגב" - הפרעות ביהודים בארץ זו - זכתה לתמיכת הרבנים שמואל מוהליבר, נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב) ומרדכי אליאשברג.
  • עם כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון באוגוסט 1897 בעיר בזל שבשוויץ, והקמת התנועה הציונית בהנהגת
    בנימין זאב (תאודור) הרצל , הצטרפו אליה רבנים ויהודים דתיים רבים, ובראשם הרב יעקב יצחק ריינס.
    הרב ריינס היה תומך נלהב של הרצל, והאמין בשיתוף פעולה בין דתיים לחילוניים שיוביל למימוש רעיון הבית
    הלאומי ומדינת היהודים בארץ ישראל.
  • הצירים הדתיים פעלו בתוך התנועה הציונית, לצד הצירים החילוניים. כתוצאה מויכוח וחילוקי דעות בשאלת היחס
    של התנועה הציונית לפעולות החינוך (הקולטורה) שהתפרש כפוגע באופיה היהודי של ההתישבות בארץ
    ישראל, הקימו הצירים הדתיים את סיעת המזרחי.
    המזרחי
    – ראשי תיבות של "המרכז הרוחני" – הוקמה בשנת תרס"ב – 1902 ע"י הרב שמואל מוהליבר
    והרב יעקב יצחק ריינס .
    המזרחי פעלה בתוך התנועה הציונית, ושמה לה למטרה להקים מרכז רוחני לעם היהודי בארץ ישראל ברוח
  • התורה וההלכה, כמו כן הדגישה תנועת המזרחי את הקשר החזק בין ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל .
    השפעה מכרעת על עיצוב דרכה של הציונות הדתית, היתה למשנתו ולהגותו של הרב אברהם
    יצחק הכהן קוק
    , שכיהן כרב העיר יפו ומושבות ארץ ישראל, ואחר כך כרב האשכנזי הראשון בארץ ישראל.
    הרב קוק ראה בהתישבות היהודית בארץ ישראל "אתחלתא דגאולה", ועלייה לארץ ישראל היתה בעיניו חובה
    דתית לכל יהודי. לדעתו, התנועה הציונית היתה חלק מ"תכנית אלוהית" המכוונת מלמעלה, והמונהגת ע"י
  • החלוצים בארץ ישראל גם אם הם חילוניים. ואמנם, עשה הרב קוק רבות לקירוב החלוצים אנשי העלייה השניה,
    מתוך הערכה עמוקה למפעלם. (מסע הרבנים במושבות העליה השניה).
  • בשנת 1922, החליטו החלוצים הדתיים בארץ ישראל להקים ארגון עצמאי שימזג בתוכו את היסוד הדתי לאומי
    עם הרעיון הסוציאליסטי – רעיון "תורה ועבודה".

    הארגון החדש –תנועת ''הפועל המזרחי" – קם כחטיבה במסגרת תנועת המזרחי, במטרה ליצור מסגרת
    שתאפשר לחלוץ ולפועל היהודי לבנות את ארץ ישראל ברוח התורה ועל יסודות העבודה.
  • השפעה מיוחדת על הציונות-הדתית היתה להקמתה של תנועת הנוער "בני עקיבא", שנוסדה בשנת 1994,
    וחרתה על דגלה את רעיון "תורה ועבודה" כבסיס להשתלבות במפעל ההתישבות בארץ ישראל ובמערכות
    המדינה.
  • לאחר קום המדינה הפכה הציונות-הדתית לשותפה אמיתית בבנין הארץ והעשייה המדינית.
    תנועת המזרחי והפועל המזרחי התאחדו בשנת 1955 למפלגה אחת המפד"ל – המפלגה הדתית לאומית
    שהייתה נוכחת בכל מושבי הכנסת, ושרים מטעמה (הרב יהודה לייב פישמן מיימון, משה חיים שפירא
    והד"ר יוסף בורג.)
    כהנו בממשלות ישראל.
  • לאחר מלחמת ששת הימים, הפכה הציונות-הדתית לגורם מוביל ביישום הרעיון של התישבות בארץ ישראל
    השלמה.
  • הציונות הדתית הובילה מאז קום המדינה את מוסדות החינוך הממלכתי דתי, ישיבות תורניות, אולפנות, ישיבות
    הסדר ומכינות קדם צבאיות.
ק

קבוצת רודגס

 

  • שמו של מחנה הכשרה לגרעיני הקיבוץ הדתי בתחילת דרכו. קרוי על שמו של כפר במרכז גרמניה, שם קיבלו
    אנשי בח"ד (ברית חלוצים דתיים) את הכשרתם החקלאית.
קבוצת רודגס
  •  במסגרת הקבוצה נערכו דיונים מעמיקים לגבי צורת החיים בא"י. חברי קבוצת רודגס לא ראו דווקא בקיבוץ את המטרה הסופית,
  • עם עליתם ארצה במרחשוון תר"ץ החליטו חברי הקבוצה, שמנתה 8-10 חברים, להקים "משהו משותף" ולא
    קיבוץ .
    הם מצאו את "אדמות סלבנדרי"(ע"ש הרב אברהם סלבנדרי מגרמניה שרכש אותן) כמתאימות
    להתיישב בהן.
  • בהדרגה הפך המקום למחנה הכשרה לקיבוצים הדתיים, ממנו יצאו הגרעינים שהקימו את טירת צבי, שדה אליהו, קבוצת יבנה ועוד.
  • המקום נעזב ונזנח, עד שנגאל ע"י ארגון נשי מזרחי במטרה להקים בו את מוסד עלייה -לקליטת ילדים פליטי השואה.
    קבוצת רודגס

קליין רועי, רב-סרן

rugh ekhhi

 

  • רב-סרן רועי קליין ( 10 ביולי 1975 - 26 ביולי 2006 ) נהרג בקרב ב בינת ג'ביל במלחמת לבנון השנייה ,
    לאחר שזינק על רימון יד כדי להציל את חייליו. רועי שירת באותה עת כסגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני .
    על מעשה זה הוענק לו לאחר מותו עיטור העוז .
  • רועי גדל ברעננה ולמד בבית הספר היסודי יבנה, בחטיבת הביניים של ישיבת בני עקיבא ובבית הספר התיכון
    אמי"ת בר אילן גוש דן ולאחר מכן במכינה הקדם צבאית "בני דוד" בעלי .
    למד הנדסת תעשייה וניהול במכללת יהודה ושומרון וסיים בהצטיינות.
    נישא לשרה,לזוג נולדו שני ילדים, גר עם משפחתו עד למותו ב"שכונת היובל" בהתנחלות עלי .
  • על שמו נקראת יחידת המנהיגות הצעירה של רשת אמי"ת.

 

ש

שיפטן יואל

 

  • מנהלו של מוסד עלייה, כיום כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה, במשך 27 שנה (משנת תש"ז, שנתיים לאחר הקמתו ועד שנת תש"ל).
    יואל שיפטן
  • היה המנהל המשמעותי ביותר במוסד "עלייה". שנים אלו היו שנים של התבססות ארגונית, חינוכית ולימודית.
  • פיתח את ענפי הלול, הרפת והנוי.
  • שם דגש על פעילות חברתית, ויזם את הקמתן של חברות נוער של התלמידים בכתות הגבוהות.

שיפטן החל לארגן סדר בתחום הלימודי והחינוכי: סדר היום של הילדים החל בקימה בשעה 5:45.
לאחר התפילה, ארוחת הבוקר וסידור החדרים, החלו מחצית מהתלמידים ללמוד, חציים השני עבד.
בשעות הצהריים התחלפו ביניהם.

אחרי תפילת ערבית וארוחת ערב, כובו האורות בשעה 9:00.
סדר בעבודה: כל הילדים חויבו לעבוד - "
אנחנו מוסד של תורה ועבודה", אמר.
הקפיד לערוך בקורת חדרים, תורנויות עבודה ולימודים.
דאג להקמת הרפת בשנת 1947 יחד עם גידולי מספוא ולול.

  • תלמידו אשר ורד כתב עליו, בין היתר: "...אלא שבראש וראשונה עליי לציין את מנהל הכפר, יואל שיפטן, שהכול סובב כאן
    סביב אישיותו, שהיה כעין הרכבה נפלאה של רועה ומדריך ואב רחום וחנון, והקרין עלינו מזיו נדיבות רוחו, בשקט וביטחון
    מרניני לב, שעוד בימי מלחמת העולם ומלחמת הקוממיות, עסק בקליטת עליה ומיזוגה, וגורלם וסבלם של בני נוער, היו
    תמיד קרובים לליבו..."("אור שחר חדש")

 

ת

תוכנית ההתנתקות

  • תוכנית שבוצעה על יד ממשלת ישראל בקיץ 2005 ובה פינתה ישראל באופן חד צדדי
    את ההתנחלויות הישראליות ואת מחנות צה"ל מרצועת עזה וכן ארבע התנחלויות מבודדות בצפון השומרון .
  • משמעות התוכנית ברצועת עזה הייתה נסיגה מוחלטת של כוחות צה"ל לגבולות המדויקים של הקו הירוק
    (לרבות פינוי התושבים והצבא). משמעות התוכנית בשומרון הייתה פינוי ארבע ההתנחלויות, מבלי לערוך
    שינויים בתחומי אזורי יהודה ושומרון והגדרת השליטה בהם.
  • את התוכנית יזם והוביל ראש ממשלת ישראל , אריאל שרון .
  • תאריך הפינוי נדחה עד לאחר ט' באב לפי בקשת הרב הראשי לישראל. צה"ל השלים את יציאתו מרצועת
    עזה ב- 11 בספטמבר 2005 . למחרת היום נערכו ברצועה ובהתנחלויות החרבות שבה חגיגות פלסטיניות
    המוניות ובתי הכנסת שננטשו, נשרפו.

  • תוכנית ההתנתקות הייתה שנויה במחלוקת עזה , אולם היא זכתה לתמיכת רוב חברי הכנסת , ובסופו של
    דבר אושר החוק. עד היום לא נמצא פתרון דיור קבע לרוב התושבים שפונו מהרצועה.

תורה, ציונות וחינוך למצוינות

  • תורה, ציונות וחינוך למצוינות – מילים המופיעות בסמלה של רשת אמי"ת, המבטאות בתמציתיות את דרכה
    של רשת אמי"ת, דרך של חינוך לערכי תורה לציונות ולהישגים.