א לדר אמנון, ד"ר
- מנהל כללי של רשת החינוך הציונית-דתית אמי"ת משנת 2003
|
|
אדלר שמעון הרב
רב ומחנך, יוזם ומקים ישיבת חברותא, ראש מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך במשך שמונה שנים עד שנת 2009 .
במסגרת תפקידו ניסה להגביר את אמון ההורים במערכת החינוך הממלכתית-דתית, תוך היענות למגמות השונות
המתפתחות בציונות .
|
|
אנוך חיים צבי ד"ר
 -
מנהלו הראשון של כפר הנוער אמי''ת כפר בתיה משנת 1947, נבחר לתפקיד ע"י בתיה גוטספלד.
- דגל במתן עצמאות לחניכים ובניהול חברת הילדים בכפר על ידי החניכים עצמם.
בכפר פעלה אסיפה כללית של החניכים, נבחרו ועדות לתחומי פעילות שונים (כספים, תרבות) מונו נשיא, מזכיר וגזבר וניתן להם תקציב לפעילויות קטנות.
- חיים צבי אנוך פרש מתפקידו כמנהל הכפר בשנת 1954.
בספר "ילדי כפר בתיה – מילדי שואה לבוני המדינה", בעריכת צבי ומתוקה אלפר, מעלים בוגרי כפר בתיה, קוים לדמותו של המנהל המיתולוגי חיים צבי אנוך.
הם זוכרים לא סתם מורה ומחנך: ''הוא היה המעולה שבמורים, אמן פדגוגי... קפדן מחמיר, נוקשה מבחוץ, רגיש ודואג מבפנים... חיים צבי אנוך לא היה מורה רגיל... הוא לא הכין שעור, הוא יצר שעור, כאמן המעצב פסל... שיעוריו היו חוויה למורה ולתלמיד"
(''דברים לזכרו של חיים צבי אנוך'' / דוד אליאך)
חיים צבי אנוך האמין שחינוך אינו מתחיל ומסתיים במסגרת הכיתה. חינוך הוא יצירת הווי המתחיל מבוקרו של יום ומסתיים בערבו של יום. ואמנם לילדי כפר בתיה היה הווי מיוחד: בהוראת המנהל חיים צבי אנוך התעוררו הילדים מידי יום לצלילי מוסיקה קלאסית, את סוג היצירות ואופיין קבע המנהל אנוך.
משמעת, סדר וניקיון היו בעדיפות עליונה בסדר היום של הילדים, "אדון אנוך" – כך נקרא המנהל - הקפיד על הסדר והניקיון בצורה בלתי מתפשרת. כאשר ראה אנוך פיסת נייר מושלכת על השביל, הוא קרא לחניך ובתנועת יד אופיינית סימן לו להרים את הנייר.
( ''חיי היום יום בכפר בתיה'' / מתוקה וצבי אלפר).
- אנוך האמין כי "נאה דורש נאה מקיים" – אנוך הסביר למדריכים עד כמה חשוב שאנשי הרוח ובעלי הסמכות יעבדו גם הם בשטיפת רצפות, "חשוב שילדים שעלו מהודו יראו שניקוי שירותים אינו עיסוק בזוי"
( ''מנהל בית הספר'' / מזיכרונותיה של זהבה מלכיאל)
- אנוך הקפיד על טיפוח החזות החיצונית של הכפר. "הכפר היה נאה בגניו היפים ובבתיו הנקיים והמודרניים" (דוד אליאך)
"אנוך הנהיג בכפר מעין דמוקרטיה... ''היה שלטון עצמי של החניכים שבא לידי ביטוי בבחירות לוועד הילדים" (מתוקה וצבי אלפר)
- אנוך התייחס גם לצרכים המיוחדים של הילדים, ולמוכשרים שביניהם ארגן חוג לנגינה בכינור.
חיים צבי אנוך האמין בחינוך העקיף: בחדשים הראשונים לשהותם של התלמידים בכפר, התקיימו בו רק פעולות חינוכיות - חברתיות כמו ספורט, האזנה למוסיקה ושירה בציבור.
אנוך האמין שהסנדלר משפיע על הנער יותר ממחנך הכיתה, ולכן הקפיד על בחירת סגל העובדים.
אין ספק שדרכו החינוכית של חיים צבי אנוך הייתה המענה הנכון ביותר לילדים היתומים ניצולי השואה, מארצות שונות ומתרבויות שונות, שהיה צורך להחזירם למסלול של הרגלים נכונים.
- ההקפדה על סדר ומשמעת, ניקיון, חוש לנוי ואסטתיות, יושר והכרת הטוב, דקדוק במצוות – ערכים אנושיים אותם הטמיע המנהל הקפדן, אך בעל הנפש הרגישה, בלב תלמידיו - סייעה למנהל המיתולוגי ''אדון אנוך'' לגבש את הילדים ולהפוך אותם לאזרחים הגונים ונאמנים לעם ישראל.
( "דברים לזכרו של המחנך והמורה שלנו – ח.צ.אנוך" / דני וינטורה )
( ''זיכרונות''/ דוד אליאך).
|
|
|
בורג יוסף שלמה, ד"ר
- דר' יוסף בורג היה פוליטיקאי, רב ומורה. היה מורה בבית צעירות מזרחי בתל אביב,
שלימים הפך לאמי"ת תל אביב. ממנהיגי תנועת המזרחי והמפד"ל, חבר כנסת ושר(סעד, דואר, דתות ופנים).
ד"ר בורג שימש גם כיו"ר מועצת יד ושם, וגם כיו"ר חבר השופטים בחידון התנ"ךהעולמי לנוער הנערך מדי שנה.
|
|
בכרך יהושע
- יהושע בכרך שימש כמנהל החינוכי הראשון במוסד עלייה . מסירותו לילדים לא ידעה גבול.
- אחת המשימות הקשות והחשובות שנטל על עצמו יהושע בכרך, הייתה לקרב, בעיקר את הבנים,
לחיי תורה ומצוות. הוא עשה זאת ברוך, בחום על-מנת להאהיב עליהם את ערכי היהדות.
הוא השתדל לשלב יסודות ריגושיים וחווייתיים בחינוך לקיום מצוות.
לדוגמה: בימי הסליחות נהג יהושע לארגן מקהלת בנים שעברה מבית לבית עדיין בחשכה והעירה
את החניכים והמדריכים לאמירת סליחות תוך ניגון שיר באידיש.
יהושע שימש לילדים אב ואם גם יחד.
- בדו"ח שפרסם המפקח א.רובינשטיין, מטעם הוועדה לעליית הנוער הדתי, על הקורה במוסד עלייה
באותם הימים נכתב בין היתר על יהושע בכרך:
"הוא אב ל-126 ילדים, מרכז את הלימודים ואת ההדרכה כאחד, מדריך של קבוצה, מחנך של כיתה,
מורה ל-10 שעות בשבוע, מטפל בכל דבר קטן וגדול המוסד...".
- יהושע בכרך, רב ואיש חינוך, בשנת תשנ"ז הוכתר כחתן פרס ישראל על עבודתו בתחום הספרות התורנית.
- נולד בווהלין, לאחר עליתו לארץ ניהל את מוסד עלייה בפתח תקווה בשנותיו הראשונות.
- כמורה, נהג הרב יהושע בכרך לדון בסיפורי התנ"ך ולפרשם. במהלך השנים פרסם סדרת ספרים לביאור
התנ"ך לאור מדרשי חז"ל, ביניהם: "אמה של מלכות'' (על מגילת רות) "כתבוני לדורות" (על מגילת אסתר)
"יונה בן אמיתי ואליהו" (על ספר יונה) ועוד.
- לימד בין היתר בישיבת מרכז הרב ובישיבת אור עציון.
|
|
בר-אילן (ברלין) מאיר הרב: (1880- 1949) - מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי. הרב בר-אילן נולד בוולוז'ין.
את התקרבותו לציונות ולתנועת המזרחי החל בשנת 1905, כאשר שימש ציר לקונגרס הציוני.
בשנת 1912 מונה למזכיר המזרחי העולמי. שימש כיו"ר הסתדרות המזרחי והקים את הסניף
האמריקני של המזרחי.
- כיהן כנשיא המזרחי בארצות הברית ועמד בראש ישיבת רבי יצחק אלחנן.
כמו כן, היה מעורב בהקמת "נשי מזרחי", לימים נשי אמי"ת ''.
על שמו נקראת אוניברסיטת בר אילן.
|
|
ברוך כוכבא ברוך כוכבא שימש כמנהל הארגוני הראשון במוסד עלייה. מסירותו לילדים הייתה גדולה.
ברוך כוכבא נוטע עץ-תש"ה |
|
בתיה (בסי) גוטספלד
- ממקימות הסתדרות נשי מזרחי באמריקה - W.W.O.A – ארגון ציוני של נשות תנועת המזרחי באמריקה, שכיום נקרא
ארגון נשי אמי"ת.
- נולדה בפולין בשנת 1888, בת למשפחה חסידית. בשנת 1895 היגרה עם משפחתה לארה"ב.
ב-1925 פרשה מתנועת ה"מזרחי" בהנהגת הרב מאיר ברלין ויסדה את הסתדרות נשי מזרחי באמריקה .
- בשנת 1927 ביקרה בארץ, ובעקבות הביקור החלה פועלת להקמת מוסדות חינוך ותרבות לנשים ולנערות צעירות
דתיות בארץ.
- בשנת 1930 עלתה לארץ ופעלה להקמת בתי ספר מקצועיים לבנות דתיות, כפרי נוער , מרכזי הדרכה, מועדונים,
מעונות ובתי ספר חקלאיים.
- על שמה קרוי כפר הנוער כפר בתיה – ברעננה.
- נפטרה בשנת 1962 וקבורה בבית הקברות בנחלת יצחק.
|
|
דרוקמן חיים, הרב
- נולד בעיר קוטי (קיטוב) אוקראינה של היום.
- לאחר תלאות רבות עלה לארץ ב-1944.
בארץ למד במוסד "עלייה " בפתח-תקווה (אמי"ת פתח תקווה), בישיבת כפר הרוא"ה ובישיבת מרכז הרב בירושלים.
לימד בישיבת מרכז הרב. כמו כן, מכהן כחבר הוועד המנהל של איגוד ישיבות ההסדר.
|
|
זאבי עמי, ד''ר - מנכ"ל רשת אמי"ת בשנים 1977-2002
|
ד"ר עמי זאבי נולד בתל-אביב בשנת 1935.
- סיים את לימודיו במדרשת "נעם" בפרדס-חנה, התגייס לצה"ל ושירת בנחל כחבר גרעין "גאולים" של בני עקיבא בקיבוץ טירת צבי. בתום שירותו החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לחינוך וסוציולוגיה, ובמקביל החל בקריירה החינוכית רבת השנים, תחילה כמדריך חינוכי בפנימיית הילדים "משק ילדים מוצא" בירושלים, שהייתה אחת ממוסדות הבעלות של רשת אמי"ת – "נשי מזרחי אמריקה" לשעבר.
- בשנת 1957 החל בעבודתו ברשת "אורט" שם שימש כמנהל הפדגוגי "אורט הנביאים" בירושלים, ולאחר מכן נקרא להקים את קריית החינוך של "אורט רמת גן".
- בהמשך דרכו יצא בשליחות המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית לדרום אפריקה שם גם סיים את לימודי הדוקטורט בחינוך ובספרות עברית.
- בשלהי שנת 1977 נקרא ד"ר זאבי לשמש כמנכ"ל ארגון "נשי מזרחי באמריקה ", ארגון שהפך במשך השנים ל"רשת אמי"ת", ושימש כמנהלה הכללי של הרשת במשך 25 שנה.
- במהלך תקופה זו פעל בכל מרצו ומאודו להקים רשת חינוך ממלכתית דתית שתציע חינוך ציוני-דתי מתון לאוכלוסייה המגוונת של החמ"ד וזאת על בסיס מאמרי חז"ל: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", ש"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", ו"הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה".
- בתחילת דרכו כמנכ"ל ארגון "נשי מזרחי" מנה הארגון 8 מוסדות חינוך, ובמהלך ניהולו הפך הארגון לרשת חינוך ענפה שמנתה בסוף כהונתו 48 מוסדות הפרוסים בכל רחבי הארץ – מדימונה בדרום ועד לחצור הגלילית בצפון. תחת כנפיה מסתופפים יחדיו תלמידים מאוכלוסיות מצוקה עם תלמידי העשירון העליון, תלמידים שרצו בחינוך דתי עיוני וטכנולוגי.
- ד"ר זאבי הקפיד שכשני שליש מתלמידי הרשת יהיו תלמידים מהפריפריה, וזאת מתוך תפיסתו החינוכית המיוחדת שבחרה למקד את הפעילות דווקא באוכלוסייה זו ולהביאה להישגים.
- ד"ר זאבי עמד על הקמת קריות חינוך שבהן כל מערכת החינוך הממלכתית-הדתית בעיר - מכיתה א' ועד לכיתה י"ב – יהיו בהנהלתה של הרשת. זאת מתוך אמונה שכדי להגיע להישגים יש להתחיל את העבודה כבר בגיל הרך.
- פן נוסף בעבודתו של ד"ר זאבי: פיתוח דגם מיוחד של מוסד פנימייתי הבנוי על בסי "משפחה" ולא על בסיס ה"קבוצה" שהייה מקובל במבנה הרגיל של הפנימייה באותם הימים.
- במסגרת פעילותה המיוחדת של הרשת בחינוך לציונות דתית מתונה, דאג ד"ר זאבי שנושא יחסי דתיים – חילוניים יילמד כחלק ממערכת השעות המחייבת כל תלמיד, וחייב את כל מוסדות הרשת בכל ישוב לקיים קשר קבוע של הידברות עם מוסדות חינוך ממלכתיים ביישוביהם.
- ד"ר זאבי דאג להעמיד לרשות תלמידיו מערכת חדשנית ועדכנית של חינוך טכנולוגי-מדעי בכל בתי הספר של הרשת. ואכן רשת אמי"ת הוכרה כרשת החינוך המובילה בחינוך הטכנולוגי במגזר הממלכתי-דתי.
- ד"ר עמי זאבי זכה בפרס החינוך "על מפעל חיים לפיתוחה של מערכת חינוך דתית אידיאולוגית פלורליסטית – רשת אמי"ת, המעוגנת בראייה ממלכתית ארוכת טווח והמהווה דגם חינוכי מייצג להשקפת עולם ערכית שוויונית."
|
|
|
