מושגים מא' עד ת'


בחיפוש אפשר לכתוב מילה אחת בלבד בלי רווחים

מוסדות

עמוד:  1  2  (הבא)
  הכל

אמי"ת – ארגון מתנדבות למען ישראל ותורה (ר"ת)

אמית
  • אמי"ת נוסדה ב-10 במאי 1925 ע"י בתיה (בסי) גוטספלד כהסתדרות נשי מזרחי באמריקה , ומאז ועד היום היא פעילה כרשת חינוך ציונית-דתית.
    בשנות ה-30 נחלצה רשת אמי''ת (אז הסתדרות נשי מזרחי) לעזרתם ולהצלתם של בני-נוער יהודיים שנמלטו מגרמניה מאימת השלטון הנאצי. נערות פליטות מגרמניה נקלטו בשני מוסדות חינוך שהוקמו במיוחד למטרה זו: בית צעירות מזרחי ירושלים – 1933– ובית צעירות מזרחי תל אביב – 1938. לצד הסיוע הנפשי והשיקומי, העניקו מוסדות אלה לתלמידות הכשרה מקצועית.

  • בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה הייתה רשת אמי"ת (אז הסתדרות נשי מזרחי) שותפה למפעל הצלת הנוער היהודי שהגיע לארץ במסגרת עליית הנוער ועליית ילדי טהרן .
  • מוסדות הילדים: "משק ילדים מוצא" ליד ירושלים, מוסד "תל רענן" בבני ברק ומוסד "תחייה" בפתח תקווה נתנו מענה ראשוני לפליטי המלחמה .
  • מוסד עלייה - 1944 ( שייהפך לימים לכפר הנוער אמי"ת פתח תקווה), וכפר בתיה (ע"ש בתיה גוטספלד ) –תש''ז 1947, קלטו את הילדים ובני הנוער ממוסדות הילדים.
  • החל משנת 1977 הוביל המנכ"ל דאז, ד"ר עמי זאבי, מהלך ההופך את אמי"ת מארגון חינוכי קטן לרשת גדולה הפועלת בפריפריה, בעיקר בבתי ספר מקיפים עירוניים ובעיירות פיתוח כגון: עכו, קריית מלאכי, צפת וחצור הגלילית, אך גם בערים מבוססות כמו רעננה ורחובות.
    ד"ר עמי זאבי שימש בתפקיד מנכ"ל הרשת 25 שנה.
  • משנת 2003 מוביל המנכ"ל ד"ר אמנון אלדר מהלך חינוכי ערכי שיעדיו המרכזיים הפיכת מוסדות אמי"ת מבתי ספר לבתי חינוך, ו"מחויבות דתית מתוך בחירה''.
  • כיום מתחנכים ברשת אמי"ת למעלה מ-20,000 בני נוער בכ-70 מוסדות חינוך מחצור הגלילית וצפת בצפון ועד באר שבע וירוחם בדרום.
  • רשת אמי"ת כוללת מגוון מסגרות לימוד: בתי ספר יסודיים, בתי ספר על יסודיים מקיפים, אולפנות, ישיבות תיכוניות, פנימיות, כפרי נוער, מכינה קדם צבאית, ישיבות הסדר, וכן בתי ספר הקשורים למוסדות אקדמיים.
  • בבתי הספר של הרשת מגוון מגמות – תורניות, עיוניות, מדעיות, טכנולוגיות לצד מגמות אמנות, מוסיקה, תקשורת ועוד, כולן ברמת בגרות לכלל התלמידים.
Entry link: אמי"ת – ארגון מתנדבות למען ישראל ותורה (ר"ת)

אתר רשת אמי"ת www.amit.org.il

  • כל מה שרצית לשאול, כל מה שלא ידעת על רשת אמי"ת – רשת חינוך ציונית דתית בישראל – מצוי באתר הרשת.
    האתר מכיל מידע אודות הרשת, מציג את מפת בתי החינוך ואת לוח האירועים הרשתי.
    האתר מציע מגוון פעילויות מתוקשבות בנושאים שונים: התחום החינוכי ערכי, תחומי ידע, אקטואליה ועוד.
    כמו כן ניתן להתעדכן באתר בחדשות אמי"ת, ובפעילויות סביב לוח השנה.
Entry link: אתר רשת אמי"ת     www.amit.org.il

בית הילד אמי"ת – ירושלים

בית הילד

בית הילד נפתח ב"תחייה" ב-1951 כמשק ילדים. ב-1953 עבר בית הילד מ"תחייה" לבני ברק. ב-1960 בית הילד עובר מבני ברק לירושלים. מ- 1960 עד 1983 היו שני מוסדות מקבילים בירושלים: האחד: "תל-רענן" בשכונת בקעה, שקלט ילדים בגיל הרך עד כיתה ג'. השני "משק ילדים מוצא" בשכונת טלביה. שניהם קלטו ילדי עולים וילדי רווחה. את "תל רענן" ניהלה הגב' מרטה טסלר ועם העברתו  ל"בית הילד" מונתה מרטה לרכזת הסקטור האקסטרני עד לפרישתה בשנת 1997. את " משק ילדים מוצא" ניהל מר ציון גבורין עד לפרישתו בשנת 1981 והחליפו מר ראובן אש. ב- 1983 הוקם בית הילד בשכונת גילה בירושלים עם רעיון חדשני- משפחתונים . את הרעיון הגו ד"ר עמי זאבי מטעם אמי"ת ומר נחום מררי מטעם משרד הרווחה. משהוקם בית הילד הצטרפו אליו כל הילדים מ "תל-רענן" ומ "משק ילדים מוצא". בזמן הקמתו מנה המוסד 180 ילדי רווחה כאשר 108 מתוכם היו אינטרנים- בתנאי פנימייה מלאה, שהתחלקו ל- 9 משפחתונים בני 12 ילדיםובנים ובנות בגילאים שונים, וביחד עם הזוג שעמד בראשם היוו יחידה משפחתית. 72 ילדים היו במסגרת האקסטרנית, כולם ירושלמים שהחלו את יומם בארוחת בוקר, נשלחו כהלכהלבתי הספר השונים בעיר יחד עם הילדים האינטרנים. בצהריים חזרו לפנימייה, טופלו במשך היום ושבו לביתם בסוף היום אחרי הכנת שיעורי בית,פעילויות, טיפולים וארוחת ערב. ראובן אש ניהל את בית הילד ב- 1983 למשך שנה. מ-1984 עד 2003 ניהלה הגברת נצחיה אלדר. מ- 2003 ועד היום מנהל מוטי אסרף. נכון להיום, פועל בית הילד במסגרת פנימייה, ונותן מענה לילדים בגילאי 5-15.
אורח החיים בבית הילד הוא דתי, אך הבית פתוח גם לילדים שאינם דתיים.

Entry link: בית הילד אמי"ת – ירושלים

בית צעירות מזרחי בירושלים

 

  • בית צעירות מזרחי ירושלים נוסד בשנת 1933, והיה בית הספר הראשון שהוקם ע"י בתיה גוטספלד בארץ ישראל.
  • בית הספר שימש דוגמה לשותפות ולהתמודדות עם האתגרים החברתיים והלאומיים שעמדו בפני הישוב בארץ
    בתקופה של טרום מדינה, ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל הצעירה, בעיקר בתחום קליטת העלייה וצמצום
    הפערים החברתיים.
  • המוסד, שהוקם מלכתחילה במטרה לתת חינוך מקצועי לבנות, קלט במהלך השנים בנות (וגם בנים) שהוברחו ארצה
    מגרמניה במסגרת עליית הנוער והעניק להן בית חם.
  •  בשנותיו הראשונות של המוסד לימדה בו תנ"ך פרשנית המקרא הגב' נחמה ליבוביץ. הגב' ליבוביץ החלה ללמד
    בסמינר "המזרחי" בשנת הלימודים תרצ"ה-תרצ"ו.
  • עם סיום מלחמת העולם השנייה, מגיעות לבית הספר תלמידות פליטות השואה, שעלו לארץ במסגרת עליית ילדי
    טהרן .
  • עם סיום לימודיהן, נקלטו רוב הבוגרות במסגרת הקיבוץ הדתי – טירת צבי, עין הנציב, יבנה וגוש עציון.
  • לאחר קום המדינה היה בית הספר שותף פעיל בקליטת תלמידות שהגיעו לארץ במסגרת גלי העלייה בשנות
    ה-50: עליית תימן, עיראק, מרוקו, ומזרח אירופה.

 

בית הילדים שליד "בית צעירות מזרחי" בירושלים

 

למחרת ליל פיצוץ הגשרים, ביום י"ט בסיוון תש"ו, 18 ביוני 1946, ערך הצבא הבריטי מצור על יישובים ועל דרכים

במטרה ללכוד את חברי "תנועת המרי" (ארגון זמני שבו השתתפו כל המחתרות בארץ).
תנועת המרי פוצצה במבצע מאורגן 11 גשרים המחברים את ישראל עם שכנותיה.
באותו יום נערך בירושלים טקס פתיחת בית הילדים שליד "בית צעירות מזרחי".
אמנם, הארץ בערה, הבריטים חיפשו בחמת זעם את חברי המחתרת היהודים, אך "נשי מזרחי באמריקה" ידעו היטב
מהי המטרה הקדושה העומדת מול עיניהן.
הטקס נערך במעמד נשיא המזרחי, הרב מאיר בר אילן, ובנוכחות הנשיאה העולמית של הסתדרות "נשי מזרחי באמריקה",
בלה גולדשטיין, שהגיעה מארצות הברית במיוחד לטקס

בית הילדים שליד "בית צעירות מזרחי בירושלים

 

 

Entry link: בית צעירות מזרחי בירושלים

בית צעירות מזרחי בתל אביב

 

  • בית צעירות מזרחי תל אביב נוסד בשנת 1938. כיום נקרא בית ספר אמי"ת תל אביב.
  • בית הספר שימש דוגמה לנכונות ולשותפות במתן מענה לצרכים ההיסטוריים של התקופה ולמשימות הלאומיות
    עמן התמודד הישוב בארץ לפני הקמת המדינה.
    לבניין הייתה חזית אחת לרחוב פרוג וחזית שנייה לרחוב דב הוז. הבית הכיל חדרי לינה לחלוצות, אולם אוכל ואולם קריאה, מטבחים מרווחים ואולמות ללימוד מלאכות הבית והגן. 
    מיד לאחר הקמתו קלט "בית צעירות מזרחי" בתל אביב כ-60 נערות מגרמניה ומצ'כוסלובקיה, שעלו ארצה במסגרת עליית הנוער בעקבות פרעות "ליל הבדולח". 

  •  צוות המורים וההנהלה, של בית הספר, שהיה גם פנימייתי נערך להנחיל לתלמידות
  • ערכים של בית חם, משפחה, קיום מצוות, ערכים שכל כך חסרו לאותן תלמידות שנעקרו מבתיהן וממשפחותיהן.
  • בין המורים הראשונים בביה"ס – ד"ר יוסף בורג , לימים מנהיג המפד"ל ושר בממשלות ישראל.
  • האווירה של בית ספר שהוא גם בית, אפיינה את בית הספר גם בשנים הבאות.
  • בית הספר הכשיר את התלמידות בעיקר בתחום המקצועי הפרקטי במגמות תפירה, כלכלת בית, פקידות ואמנות.
  • במהלך השנים פנה ביה"ס לכוון של מצוינות הישגית ואישית, שבא לידי ביטוי בעלייה דרמטית של אחוזי הזכאיות
    לבגרות ובפתיחת מסלול אולפנית לתלמידות מצטיינות.
    בית צעירו מזרחי תל אביב

     
Entry link: בית צעירות מזרחי בתל אביב

המזרחי

  • תנועה ציונית דתית שהוקמה ב 1902 (תרס"ב) בוילנה שבליטא ע"י הרב יעקב ריינס.
  • שם התנועה הוא נוטריקון של המילים "מרכז רוחני".
  • ב1918 הוקמה הסתדרות המזרחי בא"י.
  • התנועה פעלה רבות בעשיה הציבורית, התרבותית והחינוכית בא"י:
    הקימה בתי ספר, מדרשות למורים ואף את אוניברסיטת בר אילן.
    בטאון התנועה היה עיתון "הצופה.
  • דמויות בולטות נוספות במזרחי היו:
    הרב זאב יעבץ, הרב יצחק ניסנבוים, הרב יהודה לייב פישמן-מימון והרב מאיר בר אילן.
    ב- 1956 התמזגו המזרחי והפועל המזרחי והקימו את המפד"ל- המפלגה הדתית לאומית.
  • הסתדרות נשי מזרחי הייתה בראשית דרכה חלק מתנועת המזרחי.
Entry link: המזרחי

הסתדרות נשי מזרחי

  • קבוצת נשים דתיות בהנהגת בתיה (בסי) גוטספלד ,  אשר ייסדה ב-10 במאי  1925 בעיר קליבלנד
    שבארצות הברית, ארגון נשים בשם הסתדרות נשי מזרחי, שהיה חלק מתנועת המזרחי .
  • בשנת 1934 נפרדה הסתדרות נשי מזרחי מתנועת המזרחי.
  • בשנות ה-40 חל פילוג נוסף, ומעתה פעלו שני ארגוני נשים דתיות: הסתדרות נשי מזרחי, ששינה את
    שמו לנשי אמי"ת (ארגון מתנדבות למען ישראל ותורה, ר''ת) כדי להתרחק מהזיקה המפלגתית
    לתנועת המזרחי.
    הארגון השני "אמונה" ייצג את נשי הפועל המזרחי של אמריקה
Entry link: הסתדרות נשי מזרחי

הפועל המזרחי

  • תנועת עובדים דתיים ציונים שנוסדה ב-1922 במטרה לשלב בין ערכי התורה לערכי הסוציאליזם.
  • סיסמתם הייתה:" תורה ועבודה", והגשמת הסיסמא התבצעה דרך מהפכה אותה כינו "המרד הקדוש".
    תנועת הפועל המזרחי ראתה בעבודה ערך דתי מקודש, וחבריה פעלו רבות בשטח ההתיישבות החקלאית.
  • המושב הדתי הראשון אותו הקימו היה "שדה יעקב" (1927) והקיבוץ הראשון היה "טירת צבי" (1937).
  • דמויות בולטות בתנועת הפועל המזרחי היו: הרב שמואל חיים לנדאו (שח"ל), הרב ישעיהו שפירא
    (האדמו"ר החלוץ), ועוד.
  • ב-1956 התמזגו המזרחי והפועל המזרחי והקימו את המפד"ל .
Entry link: הפועל המזרחי

הקיבוץ הדתי- מפעל ההתיישבות הדתית בארץ

 

· שורשיה של תנועת הקיבוץ הדתי ב"ברית החלוצים הדתיים" - בח''ד, שנוסדה על ידי "צעירי המזרחי"
של תנועת "תורה ועבודה" ו"הפועל המזרחי".
חברי הקבוצה היו חלוצים דתיים שעלו לארץ בעיקר מגרמניה ומפולין.
הקיבוץ הדתי הראשון שהוקם הוא קיבוץ רודגס שנוסד בנובמבר 1930 ושימש כמקום
הכשרה לאלו שאמורים היו להקים כעבור שמונה שנים את טירת-צבי ויבנה.
· לימים הוקם במקום מוסד עלייה- כפר הנוער אמי"ת פתח תקוה של היום.

קיבוץ רודגס

 

 

Entry link: הקיבוץ הדתי- מפעל ההתיישבות הדתית בארץ

מוסד עלייה- אמי"ת פתח תקווה

 

  • כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה, או מוסד עלייה בשמו הקודם, הוקם בשנת 1944.

    מוסד עליה
  • הגב' גוטספלד חיפשה מקום מוכן שיוכל לקלוט המוני ילדים מאירופה. היא רכשה את מחנה "רודגס"
    הנמצא על "אדמות סלבנדרי", לימים כפר אברהם.

    במקום הוקם "מוסד עלייה", שקלט ילדים ונוער פליטי שואה.
    סמלו של המוסד היה אניית עולים וסיסמתו הייתה "להביא בנייך מרחוק", פסוק מתוך הפטרת פרשת "כי תבוא".
    כאשר קראו פרשה זו נוסד "מוסד עלייה", בתשרי תש"ה, ספטמבר 1944.

     המנהלים הראשונים היו יהושע בכרך ולאחריו יואל שפטן ,שניהל את המקום שנים רבות.

  • האתגרים של שלהי מלחמת העולם השנייה וסיפור הקמתה של המדינה, שזורים בסיפור כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה - מוסד עלייה .
    ראשוני הילדים הגיעו למוסד עלייה במסגרת עליית ילדי טהרן .
    מוסד עלייה היווה עבורם תחליף לבית חם, למשפחה, ואפשר להם השתלבות וקליטה בלימודים
    ובחיי החברה.
    כבר אז הוטבעו הכללים והמסגרות לחיים תקינים במסגרת מוסד דתי:
    גיבוש נוסח תפילה ארגון, הילדים בקבוצות רב גיליות וקבלת החלטה אילו ענפי חקלאות יפותחו
    ואילו מקצועות ילמדו.
  • כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה היה שותף במפעל קליטת העלייה בשנות ה-50, והיה בין
    הראשונים
     שנענו לאתגר קליטת ילדי העולים מאתיופיה בשנת 1995, לצד כפר הנוער אמי"ת כפר בתיה .
  • כיום מתחנכים בכפר הנוער אמי"ת פתח תקווה בני נוער בכתות ז' עד י"ד.
    בכפר פועלת פנימייה ייחודית בשיטת המשפחתונים.
    הלימודים מתמקדים במגמות טכנולוגיות המאפשרות לימודים ב מכללה בכתות י"ג י"ד.
  • הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבות בני עקיבא הוא בוגר מוסד עלייה (כתות ז'-ח' ).
Entry link: מוסד עלייה- אמי"ת פתח תקווה


עמוד:  1  2  (הבא)
  הכל