מושגים מא' עד ת'


בחיפוש אפשר לכתוב מילה אחת בלבד בלי רווחים

עיין באגרון המונחים באמצעות מפתח זה.

מיוחד | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת | הכל

עמוד: (קודם)   1  2  3  4  5  6  (הבא)
  הכל

ב

בית חינוך – מבית ספר לבית חינוך

  • את הרעיון של בית ספר כבית חינוך מוביל ד"ר אמנון אלדר , מנכ"ל רשת אמי"ת.
  • בית הספר כבית חינוך אינו רק מקום המקנה ידע, הוא גם מקום המקנה ערכים ודרך חיים ומחנך למחויבות דתית,
    כל זאת בתהליך של דיאלוג משמעותי ושיח פתוח מצד אחד, והצבת גבולות מהצד האחר.
  • בית הספר כבית חינוך, שם לו למטרה להיות רלוונטי לבני הנוער. האתגר המשמעותי של בית החינוך-
    להיות משמעותי ולהתחבר לבני הנוער, לחנך לערכים של אמונה, מחויבות דתית מתוך בחירה,
    אהבת העם והארץ, אזרחות טובה, מעורבות ותרומה לקהילה, ובמקביל, לתת מענה לצרכים רגשיים
    ולתרבות פנאי חיובית וערכית.
Entry link: בית חינוך – מבית ספר לבית חינוך

בית משפחה קהילה - מודל לשיעורי מחנך

  • מודל למערך שעורי מחנך ופעילויות חברתיות לתלמידי בתי הספר בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.
  • המודל בנוי ע"פ שני מפתחות סיווג:
    - ע"פ שכבת גיל
    - ע"פ מעגלי שייכות בראיה שש שנתית
  • תוכנית בית חינוך – בית, משפחה, קהילה, עוסקת בזהות ובמחויבות של הנוער הציוני – דתי במדינת ישראל.
  • התוכנית עוסקת בנושאים שונים במעגל חייו של האדם, ומתבססת על הפן ההלכתי, אמוני, ערכי, חברתי ורגשי.
  • התוכנית מופיעה באתר רשת אמי"ת : www.amit.org.il.bmk
Entry link: בית משפחה קהילה - מודל לשיעורי מחנך

בית צעירות מזרחי באר שבע

  • בשנת 1958 נפתחה בחסות נשי מזרחי באמריקה, כיתת לימוד אחת בבאר שבע ע"י גב' בונה אורבוך.
    בכיתה למדו 10 תלמידות, שלא נמצאה עבורן מסגרת לימודים מתאימה אחרת.
    רובן ככולן היו בנות טעונות טיפוח ממשפחות קשות יום.
    הן למדו במשך שנתיים את מקצוע התפירה, ובנוסף מעט לימודים כלליים ולימודי יהדות.

  • שנה לאחר מכן, נפתחה כתה קטנה נוספת, בה למדו התלמידות את מקצוע הפקידות.
  • תוך עשר שנים גדל והפך ביה"ס לתיכון מקצועי, ארבע שנתי, והיו בו כבר 350 תלמידות.
  • לאחר פרישתה של בונה אורבך, התמנה למנהל ד"ר ריבנר, לאחריו ניהל את ביה"ס אריה ארד
    עד שנת 1979. לאחריו ניהלה את המוסד גב' נצחיה אלדר.

  • בשנת 1989 נעשה איחוד עם בי"ס מקיף ה' בהנהלת איציק פרידמן ובי"ס נקרא: אמי"ת באר שבע.
    במקום מקיף ב' הוקמה אולפנת אמי"ת באר שבע בהנהלת מכאל בנסון.
  • בית הספר אמי"ת באר שבע מונה כיום כ-1250 תלמידים בכתות ז' עד י"ב.
Entry link: בית צעירות מזרחי באר שבע

בית צעירות מזרחי בירושלים

 

  • בית צעירות מזרחי ירושלים נוסד בשנת 1933, והיה בית הספר הראשון שהוקם ע"י בתיה גוטספלד בארץ ישראל.
  • בית הספר שימש דוגמה לשותפות ולהתמודדות עם האתגרים החברתיים והלאומיים שעמדו בפני הישוב בארץ
    בתקופה של טרום מדינה, ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל הצעירה, בעיקר בתחום קליטת העלייה וצמצום
    הפערים החברתיים.
  • המוסד, שהוקם מלכתחילה במטרה לתת חינוך מקצועי לבנות, קלט במהלך השנים בנות (וגם בנים) שהוברחו ארצה
    מגרמניה במסגרת עליית הנוער והעניק להן בית חם.
  •  בשנותיו הראשונות של המוסד לימדה בו תנ"ך פרשנית המקרא הגב' נחמה ליבוביץ. הגב' ליבוביץ החלה ללמד
    בסמינר "המזרחי" בשנת הלימודים תרצ"ה-תרצ"ו.
  • עם סיום מלחמת העולם השנייה, מגיעות לבית הספר תלמידות פליטות השואה, שעלו לארץ במסגרת עליית ילדי
    טהרן .
  • עם סיום לימודיהן, נקלטו רוב הבוגרות במסגרת הקיבוץ הדתי – טירת צבי, עין הנציב, יבנה וגוש עציון.
  • לאחר קום המדינה היה בית הספר שותף פעיל בקליטת תלמידות שהגיעו לארץ במסגרת גלי העלייה בשנות
    ה-50: עליית תימן, עיראק, מרוקו, ומזרח אירופה.

 

בית הילדים שליד "בית צעירות מזרחי" בירושלים

 

למחרת ליל פיצוץ הגשרים, ביום י"ט בסיוון תש"ו, 18 ביוני 1946, ערך הצבא הבריטי מצור על יישובים ועל דרכים

במטרה ללכוד את חברי "תנועת המרי" (ארגון זמני שבו השתתפו כל המחתרות בארץ).
תנועת המרי פוצצה במבצע מאורגן 11 גשרים המחברים את ישראל עם שכנותיה.
באותו יום נערך בירושלים טקס פתיחת בית הילדים שליד "בית צעירות מזרחי".
אמנם, הארץ בערה, הבריטים חיפשו בחמת זעם את חברי המחתרת היהודים, אך "נשי מזרחי באמריקה" ידעו היטב
מהי המטרה הקדושה העומדת מול עיניהן.
הטקס נערך במעמד נשיא המזרחי, הרב מאיר בר אילן, ובנוכחות הנשיאה העולמית של הסתדרות "נשי מזרחי באמריקה",
בלה גולדשטיין, שהגיעה מארצות הברית במיוחד לטקס

בית הילדים שליד "בית צעירות מזרחי בירושלים

 

 

Entry link: בית צעירות מזרחי בירושלים

בית צעירות מזרחי בתל אביב

 

  • בית צעירות מזרחי תל אביב נוסד בשנת 1938. כיום נקרא בית ספר אמי"ת תל אביב.
  • בית הספר שימש דוגמה לנכונות ולשותפות במתן מענה לצרכים ההיסטוריים של התקופה ולמשימות הלאומיות
    עמן התמודד הישוב בארץ לפני הקמת המדינה.
    לבניין הייתה חזית אחת לרחוב פרוג וחזית שנייה לרחוב דב הוז. הבית הכיל חדרי לינה לחלוצות, אולם אוכל ואולם קריאה, מטבחים מרווחים ואולמות ללימוד מלאכות הבית והגן. 
    מיד לאחר הקמתו קלט "בית צעירות מזרחי" בתל אביב כ-60 נערות מגרמניה ומצ'כוסלובקיה, שעלו ארצה במסגרת עליית הנוער בעקבות פרעות "ליל הבדולח". 

  •  צוות המורים וההנהלה, של בית הספר, שהיה גם פנימייתי נערך להנחיל לתלמידות
  • ערכים של בית חם, משפחה, קיום מצוות, ערכים שכל כך חסרו לאותן תלמידות שנעקרו מבתיהן וממשפחותיהן.
  • בין המורים הראשונים בביה"ס – ד"ר יוסף בורג , לימים מנהיג המפד"ל ושר בממשלות ישראל.
  • האווירה של בית ספר שהוא גם בית, אפיינה את בית הספר גם בשנים הבאות.
  • בית הספר הכשיר את התלמידות בעיקר בתחום המקצועי הפרקטי במגמות תפירה, כלכלת בית, פקידות ואמנות.
  • במהלך השנים פנה ביה"ס לכוון של מצוינות הישגית ואישית, שבא לידי ביטוי בעלייה דרמטית של אחוזי הזכאיות
    לבגרות ובפתיחת מסלול אולפנית לתלמידות מצטיינות.
    בית צעירו מזרחי תל אביב

     
Entry link: בית צעירות מזרחי בתל אביב

בכרך יהושע

 

  • יהושע בכרך שימש כמנהל החינוכי הראשון במוסד עלייה . מסירותו לילדים לא ידעה גבול.
    יהושע בכרך
 
  • אחת המשימות הקשות והחשובות שנטל על עצמו יהושע בכרך, הייתה לקרב, בעיקר את הבנים,
    לחיי תורה ומצוות. הוא עשה זאת ברוך, בחום על-מנת להאהיב עליהם את ערכי היהדות.
    הוא השתדל לשלב יסודות ריגושיים וחווייתיים בחינוך לקיום מצוות.
    לדוגמה: בימי הסליחות נהג יהושע לארגן מקהלת בנים שעברה מבית לבית עדיין בחשכה והעירה
    את החניכים והמדריכים לאמירת סליחות תוך ניגון שיר באידיש.
    יהושע שימש לילדים אב ואם גם יחד.
  • בדו"ח שפרסם המפקח א.רובינשטיין, מטעם הוועדה לעליית הנוער הדתי, על הקורה במוסד עלייה
    באותם הימים נכתב בין היתר על יהושע בכרך:
    "הוא אב ל-126 ילדים, מרכז את הלימודים ואת ההדרכה כאחד, מדריך של קבוצה, מחנך של כיתה,
    מורה ל-10 שעות בשבוע, מטפל בכל דבר קטן וגדול המוסד...".

  • יהושע בכרך, רב ואיש חינוך, בשנת תשנ"ז הוכתר כחתן פרס ישראל על עבודתו בתחום הספרות התורנית.
  • נולד בווהלין, לאחר עליתו לארץ ניהל את מוסד עלייה בפתח תקווה בשנותיו הראשונות.
  • כמורה, נהג הרב יהושע בכרך לדון בסיפורי התנ"ך ולפרשם. במהלך השנים פרסם סדרת ספרים לביאור
    התנ"ך לאור מדרשי חז"ל, ביניהם: "אמה של מלכות'' (על מגילת רות) "כתבוני לדורות" (על מגילת אסתר)
    "יונה בן אמיתי ואליהו" (על ספר יונה) ועוד.
  • לימד בין היתר בישיבת מרכז הרב ובישיבת אור עציון.
Entry link: בכרך יהושע

במחשבה תחילה

  • כתב עת מסדרת הפרסומים של רשת אמי"ת.
  • בכתב העת מתפרסמים מאמרים פרי עטם של אנשי חינוך – רבנים, מנהלים ומורים, העוסקים בנושאים
    מגוונים – מחויבות והתחברות, בית הספר כבית חינוך, אקלים בית ספרי, חינוך והישגים, מקומו של
    המחנך, חינוך הבת, ועוד.
  • כתובת האתר : http://www.amit.org.il/hozer_mankal
Entry link: במחשבה תחילה

בר-אילן (ברלין) מאיר הרב: (1880- 1949)

  • מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי. הרב בר-אילן נולד בוולוז'ין.
    הרב בר אילן
    את התקרבותו לציונות ולתנועת המזרחי החל בשנת 1905, כאשר שימש ציר לקונגרס הציוני.
    בשנת 1912 מונה למזכיר המזרחי העולמי. שימש כיו"ר הסתדרות המזרחי והקים את הסניף
    האמריקני של המזרחי.
  • כיהן כנשיא המזרחי בארצות הברית ועמד בראש ישיבת רבי יצחק אלחנן.
    כמו כן, היה מעורב בהקמת "נשי מזרחי", לימים נשי אמי"ת ''.
    על שמו נקראת אוניברסיטת בר אילן.
Entry link: בר-אילן (ברלין) מאיר הרב:  (1880- 1949)

ברוך כוכבא

ברוך כוכבא שימש כמנהל הארגוני הראשון במוסד עלייה. מסירותו לילדים הייתה גדולה.

ברוך כוכבא נוטע עץ-תשה

ברוך כוכבא נוטע עץ-תש"ה
Entry link: ברוך כוכבא

בתיה (בסי) גוטספלד

בתיה גוטספלד

 

  • ממקימות הסתדרות נשי מזרחי באמריקה - W.W.O.A ארגון ציוני של נשות תנועת המזרחי באמריקה, שכיום נקרא
    ארגון נשי אמי"ת.
  • נולדה בפולין בשנת 1888, בת למשפחה חסידית. בשנת 1895 היגרה עם משפחתה לארה"ב.
    ב-1925 פרשה מתנועת ה"מזרחי" בהנהגת הרב מאיר ברלין ויסדה את הסתדרות נשי מזרחי באמריקה .
  • בשנת 1927 ביקרה בארץ, ובעקבות הביקור החלה פועלת להקמת מוסדות חינוך ותרבות לנשים ולנערות צעירות
    דתיות בארץ.
  • בשנת 1930 עלתה לארץ ופעלה להקמת בתי ספר מקצועיים לבנות דתיות, כפרי נוער , מרכזי הדרכה, מועדונים,
    מעונות ובתי ספר חקלאיים.
  • על שמה קרוי כפר הנוער כפר בתיה – ברעננה.
  • נפטרה בשנת 1962 וקבורה בבית הקברות בנחלת יצחק.
Entry link: בתיה (בסי) גוטספלד


עמוד: (קודם)   1  2  3  4  5  6  (הבא)
  הכל