מושגים מא' עד ת'


בחיפוש אפשר לכתוב מילה אחת בלבד בלי רווחים

עיין באגרון המונחים באמצעות מפתח זה.

מיוחד | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת | הכל

עמוד: (קודם)   1  2  3  4  5  6  (הבא)
  הכל

כ

כפר בתיה - כפר הנוער אמי''ת

 

  • מייסדו ומנהלו הראשון של הכפר היה ד"ר חיים צבי אנוך
  • הרקע להקמת כפר בתיה, או "משק הילדים" במושבה רעננה, כך נקרא אז כפר הנוער, היה פרסום מסקנות
    ועדת החקירה האנגלו אמריקנית, שהמליצה על מתן 100,000 רישיונות עלייה ליהודים פליטי שואה, ומתוכם
    30,000 ילדים.
  • הסתדרות נשי מזרחי באמריקה ראתה עצמה שותפה לצו השעה – קליטת הילדים הפליטים.
  • במהלך 1947 נקלטה בכפר בתיה הקבוצה הראשונה 54 חניכים ממשק הילדים במוצא שעלו לארץ במסגרת
    עליית ילדי טהרן (1943-1947).
  • מדיניות הכפר הייתה ליצור עבור התלמידים סביבה אירופאית תרבותית כפי שהיה נהוג בכפר הנוער בן שמן.
    הילדים חונכו לנטילת אחריות ושותפות מלאה בניהול חיי הכפר.
  • לאחר הקמת המדינה, היה כפר בתיה שותף לקליטת ילדים שהגיעו לארץ במסגרת גלי העלייה מרומניה,
    תימן,צפון אפריקה, איראן, הודו, ובשנים האחרונות – ילדי אתיופיה.
  • כיום בכפר בתיה קיימים חמישה מוסדות חינוך שונים ופנימיה:
    בי"ס אמי"ת מדעי –טכנולוגי , נתיב חברה ומשפט, תיכון לבנים, ישיבה תיכונית אמי"ת "חברותא",
    ממ"ד נועם אמי"ת  וישיבת ההסדר "אורות שאול.

בין בוגרי כפר בתיה – מאיר שיטרית , לימים חבר כנסת ושר בממשלת ישראל .

Entry link: כפר בתיה - כפר הנוער אמי''ת

ל

ליבוביץ נחמה, פרופ'(1905 - 1997)

נחמה לייבוביץ
· הייתה פרשנית המקרא, מורה ומחנכת.
·
נחמה ליבוביץ הייתה מורת תנ"ך מובילה.
· בשנת 1930
עלתה לארץ ישראל ביחד עם בעלה .
· בשנת 1938 החלה ללמד בסמינר למורות מזרחי בירושלים -
בית צעירות מזרחי -שם לימדה עד 1955. בהתחלה לימדה ספרות , מקרא והיסטוריה של עם ישראל. לאחר מכן התרכזה בהוראת מתודיקה, בלימוד תנ"ך ובהכשרת מורים.
· על פועלה בחקר התנ"ך והפצתו ברבים זכתה ב-1956בפרס ישראל
לחינוך · בשנה 1957 התמנתה נחמה לייבוביץ' למרצה באוניברסיטת תל אביב, וכעבור 11 שנה התמנתה לפרופסור באוניברסיטה זו.
· בספרה "נחמה" כותבת חיותה דויטש את הדברים הבאים:
"בשנת 1938, בקשה גב' לוטה פינצ'ובר, מנהלת בית צעירות מזרחי בירושלים, מנחמה לייבוביץ להצטרף לסגל ההוראה בבית הספר.
בית צעירות מזרחי בירושלים, היה אז תיכון מקצועי דתי לבנות, רובן עולות חדשות. הנערות העולות הגיעו לארץ במסגרת "עלית הנוער"רובן מגרמניה וללא משפחה.
המפגש עם נערות אלה, היה עבור נחמה לייבוביץ, אתגר אמיתי. השפה הגרמנית שהיתה שגורה בפיה והיתה שפת האם של הנערות העולות, סייעה ליצירת הקשר איתן מחד, ואפשרה לנחמה לעזור להן בפירוש ובהבנת מילים עבריות מאידך".

· בשנים 1941-42 התקיימו בבית צעירות מזרחי בירושלים שני מחזורים של סמינר חצי-שנתי שנחמה לייבוביץ תפסה בו מקום מרכזי כמורה מובילה ומשפיעה.
· כותב דב רפל איש הקיבוץ הדתי, מי שריכז את הסמינריון והיה אחד מידידיה הקרובים של נחמה לייבוביץ: "בראשית שנת תש"א, עוררה הגב' גוטספלד בשיחות פרטיות, את עניין מתן האפשרות של השתלמות תרבותית לבוגרות בית צעירות מזרחי,ע"מ לעורר בבחורות את ההתעניינות בתרבות ובמדע, להשלים את השכלתן ולפתח כוחות פעילים בעבודה תרבותית במקומות מושבותיהן
..."
נחמה לייבוביץ, מורה, אז בת שלושים ושש, הפכה את חמשת חודשי הסמינר למשמעותיים ביותר עבור התלמידות שהתקשו להיפרד ממנה עם סיום הסמינר.
שואלת אחת התלמידות: "איך נוכל לשמור איתך על קשר? האם תוכלי להמשיך וללמד אותנו גם כשנהיה בקיבוץ?''
זאת הייתה נחמה לייבוביץ, כבר אז, בראשית דרכה כמורה,בבית צעירות מזרחי בירושלים.

Entry link: ליבוביץ נחמה, פרופ'(1905 - 1997)

ליל הבדולח

· זהו הכינוי אותו נתנו הנאצים ללילה בין ה- 9 ל -10 בנובמבר שנת 1938.

· במסגרת ההתנכלויות הנוראות אותן חוו היהודים באותו לילה, נופצו שמשותיהם של מאות בתי עסק
ונהרסו כליל בתי מגורים וכמעט כל בתי הכנסת בגרמניה עלו באש.
רעש זגוגיות מנופצות נשמע כל אותו לילה, על כן כך כינו אותו הנאצים בלעג ''ליל הבדולח''.
הנאצים ואוהדיהם גם פגעו קשות פיזית באלפי יהודים.
· הפוגרום אורגן היטב והוסווה כתגובה ספונטאנית כביכול, להתנקשות של הירשל גרינשפאן בפום ראט,
הנספח הגרמני לענייני תרבות בפאריז.
· למחרת נשלחו לראשונה יהודים למחנה הריכוז דכאו – מחנה הריכוז הראשון שהוקם על אדמת גרמניה,
וכלל היהודים חויבו בתשלום קנס קולקטיבי של מיליארד מארק.

· בית צעירות מזרחי בתל אביב, שהוקם בשנת 1938 קלט תלמידות שהגיעו כפליטות לארץ ישראל
בעקבות ''ליל הבדולח''.

Entry link: ליל הבדולח

מ

מבצע עופרת יצוקה

  • מבצע צבאי רחב היקף  ברצועת עזה בין ה- 27 בדצמבר 2008 ל- 18בינואר 2009.
  • מטרת המבצע הייתה לפגוע קשה בממשל חמאס ולחזק את כוח ההרתעה וצמצום ירי הרקטות. 
  •  לאחר 22 ימי לחימה, הכריזה ישראל על הפסקת-אש חד-צדדית וכוחותיה החלו לצאת
    בהדרגה מרצועת עזה
    .

Entry link: מבצע עופרת יצוקה

מוסד עלייה- אמי"ת פתח תקווה

 

  • כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה, או מוסד עלייה בשמו הקודם, הוקם בשנת 1944.

    מוסד עליה
  • הגב' גוטספלד חיפשה מקום מוכן שיוכל לקלוט המוני ילדים מאירופה. היא רכשה את מחנה "רודגס"
    הנמצא על "אדמות סלבנדרי", לימים כפר אברהם.

    במקום הוקם "מוסד עלייה", שקלט ילדים ונוער פליטי שואה.
    סמלו של המוסד היה אניית עולים וסיסמתו הייתה "להביא בנייך מרחוק", פסוק מתוך הפטרת פרשת "כי תבוא".
    כאשר קראו פרשה זו נוסד "מוסד עלייה", בתשרי תש"ה, ספטמבר 1944.

     המנהלים הראשונים היו יהושע בכרך ולאחריו יואל שפטן ,שניהל את המקום שנים רבות.

  • האתגרים של שלהי מלחמת העולם השנייה וסיפור הקמתה של המדינה, שזורים בסיפור כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה - מוסד עלייה .
    ראשוני הילדים הגיעו למוסד עלייה במסגרת עליית ילדי טהרן .
    מוסד עלייה היווה עבורם תחליף לבית חם, למשפחה, ואפשר להם השתלבות וקליטה בלימודים
    ובחיי החברה.
    כבר אז הוטבעו הכללים והמסגרות לחיים תקינים במסגרת מוסד דתי:
    גיבוש נוסח תפילה ארגון, הילדים בקבוצות רב גיליות וקבלת החלטה אילו ענפי חקלאות יפותחו
    ואילו מקצועות ילמדו.
  • כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה היה שותף במפעל קליטת העלייה בשנות ה-50, והיה בין
    הראשונים
     שנענו לאתגר קליטת ילדי העולים מאתיופיה בשנת 1995, לצד כפר הנוער אמי"ת כפר בתיה .
  • כיום מתחנכים בכפר הנוער אמי"ת פתח תקווה בני נוער בכתות ז' עד י"ד.
    בכפר פועלת פנימייה ייחודית בשיטת המשפחתונים.
    הלימודים מתמקדים במגמות טכנולוגיות המאפשרות לימודים ב מכללה בכתות י"ג י"ד.
  • הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבות בני עקיבא הוא בוגר מוסד עלייה (כתות ז'-ח' ).
Entry link: מוסד עלייה- אמי"ת פתח תקווה

מועצה רוחנית-חינוכית

  • בראש המועצה הרוחנית- חינוכית של רשת אמי"ת עומד מנכ"ל רשת אמי"ת ד"ר אמנון אלדר .
  • המועצה הרוחנית הוקמה בשנת תשס"ה.
  • המועצה כוללת רבנים ידועי-שם כגון: הרב יובל שרלו, הרב ד"ר יהודה ברנדס, הרב איתמר אלדר,
    הרב רא"ם הכהן, הרב יהושע ויצמן כמו כן שותפים בה נציגי מנהלי בתי החינוך של הרשת ,
    רבני בתי החינוך וחברי המינהל הפדגוגי של רשת אמי"ת.
  • המועצה הרוחנית דנה בנושאים דתיים, ערכיים וחינוכיים, ומתווה את הקו התורני-חינוכי ברשת.

Entry link: מועצה רוחנית-חינוכית

מוצא, משק הילדים

 

  • (מתוך יומן מוצא, שנכתב ע"י פריץ גולדשמידט מנהל משק הילדים מוצא)

                               משק הילדים מוצא

  • על מנת לקלוט את "ילדי טהראן" הקימו "נשי מזרחי באמריקה" את משק הילדים במוצא.

    משק ילדים מוצא נוסד בשנת 1934. הילדים שנקלטו היו ילדי טהרן שהיו הילדים הראשונים שהצליחו
    להגיע ארצה עוד בזמן המלחמה אחרי הרבה הרפתקאות ותלאות וטלטולים קשים.
  • 55 הילדים הראשונים הגיעו ל בית צעירות מזרחי בירושלים . הם היו אמורים לשהות שם באופן זמני
    עד שימצא עבורם פתרון ראוי מחוץ לעיר. שכן המטרה הייתה לתת לילדים חינוך דתי והכשרה חקלאית.
    המקום שנמצא מתאים ביותר היה מוצא, מושב קטן ליד ירושלים, מוקף ישובים ערביים, והמסגרת
    החינוכית החדשה שקמה שם נקראה משק הילדים מוצא.
  • הילדים במשק הילדים מוצא עברו שלבי הסתגלות וקליטה לא קלים: רובם הגדול נשא עדיין את אימי השואה.
    חלקם גילו מחדש את עצמם ואת יהדותם לאחר שנים ארוכות שהוסתרו בבתי נוצרים.
    בנוסף לכך היו הילדים עדים כמעט מדי ערב להתקפות מצד הישובים הערביים.
    יש לציין שהילדים התמודדו בגבורה עם המציאות החדשה ואף היו שותפים לתחושה שהם חלק מימים
    גדולים העוברים על הישוב העברי בארץ ישראל.
  • בהמשך הגיעו קבוצות נוספות של ילדים למשק ילדים מוצא.
  • "למחזור ב' של משק הילדים מוצא קבלנו תשעה ילדים מ"מוסד לילדי תימן"... ששה מבית הילד בפרדס כץ.
    הקבוצה השלישית באה ממוסד תל רענן[...] עד ר"ח חשוון נמצאו כאן 29 ילדים [...]'' ( פריץ גולדשמידט – יומן )
  • עם התגברות ההתקפות מצד הערביים סמוך למוצא, הוחלט על פינויים של ילדי המוסד החינוכי
    והעברתם לירושלים.
  • ''קבלנו ידיעה פתאומית על פינוי המוסד והעברתו לירושלים [...] השבוע הבא יהיה קשה. עלינו להעביר
    תחילה את הילדים ואחר כך את החפצים (מטעמי בטחון) [...] מעניינת הייתה הנסיעה והכניסה למקום
    החדש: שני ספרי תורה ושני תת-מקלעים "סטן" לוו אותנו. הרי הם סמל למה שאנו חשים בימים אלה:
    בטחון ובטחון...'' ( פריץ גולדשמידט – יומן )

    מוצא
Entry link: מוצא, משק הילדים

מלחמת העצמאות

· עם תום ההצבעה על תכנית החלוקה באומות המאוחדות, בכ''ט בנובמבר 1947, פתחו ערביי ארץ ישראל
  בלחימה נגד הישוב היהודי כשהם נעזרים בכוחות ערבים בלתי סדירים שבאו מבחוץ.
· לאחר הכרזתו של בן גוריון על הקמת המדינה בה' באייר תש"ח, הצטרפו לקרבות גם מדינות ערב השכנות.
  המלחמה הסתיימה ביולי 1949 עם נצחונו של צה"ל.

Entry link: מלחמת העצמאות

מלחמת יום הכיפורים

· המלחמה פרצה ב יום הכיפורים , תשל''ד 6 באוקטובר 1973 בהתקפה של צבאות סוריה ו מצרים על ישראל ,ונמשכה עד
  ל- 24 באוקטובר 1973 .
· המתקפה הערבית שפתחה את המלחמה הפתיעה את ישראל.

· למלחמה לא הייתה השפעה צבאית יוצאת דופן ולא הושגה בה הכרעה טקטית ברורה ומובהקת, אך היו לה השפעות
  פוליטיות ומדיניות רבות.
  היא הייתה בין הגורמים העיקריים ל מהפך במערכה הפוליטית הישראלית אשר התבטא בעיקר בעליית מפלגת הליכוד 
  לשלטון ב1977, בראשות מנחם בגין.
  המלחמה גם סללה את הדרך להסכם השלום בין ישראל למצרים .

Entry link: מלחמת יום הכיפורים

מלחמת לבנון הראשונה

· המלחמה פרצה ב-4 ביוני 1982 . שמה הרשמי בתחילתה היה ''מבצע שלום הגליל'', ובראשי תיבות:של"ג .

· המלחמה התרחשה בין ישראל ל סוריה ולארגוני טרור פלסטיניים שפעלו נגד ישראל בשטח לבנון ,על רקע
  מלחמת האזרחים בלבנון , אך העילה הרשמית והמיידית לפריצתה היתה ההתנקשות בחייו של שגריר
  ישראל
 בבריטניה שלמה ארגוב.
  המלחמה החלה בהפצצות
חיל האוויר הישראלי ב- 4 ביוני 1982 ואחריהן פלשה ישראל ללבנון ב- 6 ביוני.
· המלחמה הסתיימה כעבור 3 שנים, ביוני 1985 ,עם נסיגת כוחות צה"ל מרוב שטחה של לבנון והתייצבותם
  ב
רצועת ביטחון צרה לאורך הגבול.
  לאחר 18 שנים,במאי
2000 ,החליטה הממשלה על הסגת כוחות צה"ל לקו הגבול הבינלאומי.
  (הטנק של בני- איתן נ"י, בוגר אמי"ת גוש דן היה הטנק האחד לפני האחרון שיצא מלבנון,
   אחריו נעלו את השער המפריד בין שטח ישראל לשטח לבנון.)

Entry link: מלחמת לבנון הראשונה


עמוד: (קודם)   1  2  3  4  5  6  (הבא)
  הכל