מושגים מא' עד ת'


בחיפוש אפשר לכתוב מילה אחת בלבד בלי רווחים

אנשים

עמוד:  1  2  (הבא)
  הכל

א לדר אמנון, ד"ר

ד
  • מנהל כללי של רשת החינוך הציונית-דתית אמי"ת משנת 2003
  • בן למשפחה ירושלמית, דור שביעי בארץ.
    נולד וגדל בבאר שבע, לשם הגיעו הוריו במסגרת שליחות חינוכית.
  • למד בישיבת הכותל, שירת כמפקד בשריון, מוסמך האוניברסיטה העברית בחינוך,
    ובעל תואר דוקטור שהתמקד במחקר על מודל המשפחתונים,
    אותו יישמה רשת אמי"ת לראשונה בישראל בכפר הנוער אמי"ת פתח תקווה .
  • מנהיג ומוביל את חזון רשת אמי"ת ומוסדותיה בשנים האחרונות.

אדלר שמעון הרב

 
שמעון אדלר

רב ומחנך, יוזם ומקים ישיבת חברותא, ראש מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך במשך שמונה שנים עד שנת 2009 .
במסגרת תפקידו ניסה להגביר את אמון ההורים במערכת החינוך הממלכתית-דתית, תוך היענות למגמות השונות
המתפתחות בציונות .


אנוך חיים צבי ד"ר

 

חיים צבי אנוך
  • מנהלו הראשון של כפר הנוער אמי''ת כפר בתיה משנת 1947, נבחר לתפקיד ע"י בתיה גוטספלד.
  • דגל במתן עצמאות לחניכים ובניהול חברת הילדים בכפר על ידי החניכים עצמם.
    בכפר פעלה אסיפה כללית של החניכים, נבחרו ועדות לתחומי פעילות שונים (כספים, תרבות) מונו נשיא, מזכיר וגזבר וניתן להם תקציב לפעילויות קטנות.
  • חיים צבי אנוך פרש מתפקידו כמנהל הכפר בשנת 1954.
    בספר "ילדי כפר בתיה – מילדי שואה לבוני המדינה", בעריכת צבי ומתוקה אלפר, מעלים בוגרי כפר בתיה, קוים לדמותו של המנהל המיתולוגי חיים צבי אנוך.
    הם זוכרים לא סתם מורה ומחנך: ''הוא היה המעולה שבמורים, אמן פדגוגי... קפדן מחמיר, נוקשה מבחוץ, רגיש ודואג מבפנים... חיים צבי אנוך לא היה מורה רגיל... הוא לא הכין שעור, הוא יצר שעור, כאמן המעצב פסל... שיעוריו היו חוויה למורה ולתלמיד"
    (''דברים לזכרו של חיים צבי אנוך'' / דוד אליאך)
    חיים צבי אנוך האמין שחינוך אינו מתחיל ומסתיים במסגרת הכיתה. חינוך הוא יצירת הווי המתחיל מבוקרו של יום ומסתיים בערבו של יום. ואמנם לילדי כפר בתיה היה הווי מיוחד: בהוראת המנהל חיים צבי אנוך התעוררו הילדים מידי יום לצלילי מוסיקה קלאסית, את סוג היצירות ואופיין קבע המנהל אנוך.
    משמעת, סדר וניקיון היו בעדיפות עליונה בסדר היום של הילדים, "אדון אנוך" – כך נקרא המנהל - הקפיד על הסדר והניקיון בצורה בלתי מתפשרת. כאשר ראה אנוך פיסת נייר מושלכת על השביל, הוא קרא לחניך ובתנועת יד אופיינית סימן לו להרים את הנייר.
    ( ''חיי היום יום בכפר בתיה'' / מתוקה וצבי אלפר).

     

  • אנוך האמין כי "נאה דורש נאה מקיים" – אנוך הסביר למדריכים עד כמה חשוב שאנשי הרוח ובעלי הסמכות יעבדו גם הם בשטיפת רצפות, "חשוב שילדים שעלו מהודו יראו שניקוי שירותים אינו עיסוק בזוי"
    ( ''מנהל בית הספר'' / מזיכרונותיה של זהבה מלכיאל)

     

  • אנוך הקפיד על טיפוח החזות החיצונית של הכפר. "הכפר היה נאה בגניו היפים ובבתיו הנקיים והמודרניים" (דוד אליאך)
    "אנוך הנהיג בכפר מעין דמוקרטיה... ''היה שלטון עצמי של החניכים שבא לידי ביטוי בבחירות לוועד הילדים" (מתוקה וצבי אלפר)

     

  • אנוך התייחס גם לצרכים המיוחדים של הילדים, ולמוכשרים שביניהם ארגן חוג לנגינה בכינור.
    חיים צבי אנוך האמין בחינוך העקיף: בחדשים הראשונים לשהותם של התלמידים בכפר, התקיימו בו רק פעולות חינוכיות - חברתיות כמו ספורט, האזנה למוסיקה ושירה בציבור.
    אנוך האמין שהסנדלר משפיע על הנער יותר ממחנך הכיתה, ולכן הקפיד על בחירת סגל העובדים.
    אין ספק שדרכו החינוכית של חיים צבי אנוך הייתה המענה הנכון ביותר לילדים היתומים ניצולי השואה, מארצות שונות ומתרבויות שונות, שהיה צורך להחזירם למסלול של הרגלים נכונים.

     

  • ההקפדה על סדר ומשמעת, ניקיון, חוש לנוי ואסטתיות, יושר והכרת הטוב, דקדוק במצוות – ערכים אנושיים אותם הטמיע המנהל הקפדן, אך בעל הנפש הרגישה, בלב תלמידיו - סייעה למנהל המיתולוגי ''אדון אנוך'' לגבש את הילדים ולהפוך אותם לאזרחים הגונים ונאמנים לעם ישראל.
    ( "דברים לזכרו של המחנך והמורה שלנו – ח.צ.אנוך" / דני וינטורה )
    ( ''זיכרונות''/ דוד אליאך).

בורג יוסף שלמה, ד"ר

יוסף בורג

 

  • דר' יוסף בורג היה פוליטיקאי, רב ומורה. היה מורה בבית צעירות מזרחי בתל אביב,
    שלימים הפך לאמי"ת תל אביב. ממנהיגי תנועת המזרחי והמפד"ל, חבר כנסת ושר(סעד, דואר, דתות ופנים).
    ד"ר בורג שימש גם כיו"ר מועצת יד ושם, וגם כיו"ר חבר השופטים בחידון התנ"ךהעולמי לנוער הנערך מדי שנה.

בכרך יהושע

 

  • יהושע בכרך שימש כמנהל החינוכי הראשון במוסד עלייה . מסירותו לילדים לא ידעה גבול.
    יהושע בכרך
 
  • אחת המשימות הקשות והחשובות שנטל על עצמו יהושע בכרך, הייתה לקרב, בעיקר את הבנים,
    לחיי תורה ומצוות. הוא עשה זאת ברוך, בחום על-מנת להאהיב עליהם את ערכי היהדות.
    הוא השתדל לשלב יסודות ריגושיים וחווייתיים בחינוך לקיום מצוות.
    לדוגמה: בימי הסליחות נהג יהושע לארגן מקהלת בנים שעברה מבית לבית עדיין בחשכה והעירה
    את החניכים והמדריכים לאמירת סליחות תוך ניגון שיר באידיש.
    יהושע שימש לילדים אב ואם גם יחד.
  • בדו"ח שפרסם המפקח א.רובינשטיין, מטעם הוועדה לעליית הנוער הדתי, על הקורה במוסד עלייה
    באותם הימים נכתב בין היתר על יהושע בכרך:
    "הוא אב ל-126 ילדים, מרכז את הלימודים ואת ההדרכה כאחד, מדריך של קבוצה, מחנך של כיתה,
    מורה ל-10 שעות בשבוע, מטפל בכל דבר קטן וגדול המוסד...".

  • יהושע בכרך, רב ואיש חינוך, בשנת תשנ"ז הוכתר כחתן פרס ישראל על עבודתו בתחום הספרות התורנית.
  • נולד בווהלין, לאחר עליתו לארץ ניהל את מוסד עלייה בפתח תקווה בשנותיו הראשונות.
  • כמורה, נהג הרב יהושע בכרך לדון בסיפורי התנ"ך ולפרשם. במהלך השנים פרסם סדרת ספרים לביאור
    התנ"ך לאור מדרשי חז"ל, ביניהם: "אמה של מלכות'' (על מגילת רות) "כתבוני לדורות" (על מגילת אסתר)
    "יונה בן אמיתי ואליהו" (על ספר יונה) ועוד.
  • לימד בין היתר בישיבת מרכז הרב ובישיבת אור עציון.

בר-אילן (ברלין) מאיר הרב: (1880- 1949)

  • מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי. הרב בר-אילן נולד בוולוז'ין.
    הרב בר אילן
    את התקרבותו לציונות ולתנועת המזרחי החל בשנת 1905, כאשר שימש ציר לקונגרס הציוני.
    בשנת 1912 מונה למזכיר המזרחי העולמי. שימש כיו"ר הסתדרות המזרחי והקים את הסניף
    האמריקני של המזרחי.
  • כיהן כנשיא המזרחי בארצות הברית ועמד בראש ישיבת רבי יצחק אלחנן.
    כמו כן, היה מעורב בהקמת "נשי מזרחי", לימים נשי אמי"ת ''.
    על שמו נקראת אוניברסיטת בר אילן.

ברוך כוכבא

ברוך כוכבא שימש כמנהל הארגוני הראשון במוסד עלייה. מסירותו לילדים הייתה גדולה.

ברוך כוכבא נוטע עץ-תשה

ברוך כוכבא נוטע עץ-תש"ה

בתיה (בסי) גוטספלד

בתיה גוטספלד

 

  • ממקימות הסתדרות נשי מזרחי באמריקה - W.W.O.A ארגון ציוני של נשות תנועת המזרחי באמריקה, שכיום נקרא
    ארגון נשי אמי"ת.
  • נולדה בפולין בשנת 1888, בת למשפחה חסידית. בשנת 1895 היגרה עם משפחתה לארה"ב.
    ב-1925 פרשה מתנועת ה"מזרחי" בהנהגת הרב מאיר ברלין ויסדה את הסתדרות נשי מזרחי באמריקה .
  • בשנת 1927 ביקרה בארץ, ובעקבות הביקור החלה פועלת להקמת מוסדות חינוך ותרבות לנשים ולנערות צעירות
    דתיות בארץ.
  • בשנת 1930 עלתה לארץ ופעלה להקמת בתי ספר מקצועיים לבנות דתיות, כפרי נוער , מרכזי הדרכה, מועדונים,
    מעונות ובתי ספר חקלאיים.
  • על שמה קרוי כפר הנוער כפר בתיה – ברעננה.
  • נפטרה בשנת 1962 וקבורה בבית הקברות בנחלת יצחק.

דרוקמן חיים, הרב

 

  • נולד בעיר קוטי (קיטוב) אוקראינה של היום.
    הרבדרוקמן
  • לאחר תלאות רבות עלה לארץ ב-1944.
    בארץ למד במוסד "עלייה " ב
    פתח-תקווה (אמי"ת פתח תקווה), בישיבת כפר הרוא"ה ובישיבת מרכז הרב בירושלים.
    לימד בישיבת מרכז הרב.
    כמו כן, מכהן כחבר הוועד המנהל של איגוד ישיבות ההסדר.

זאבי עמי, ד''ר - מנכ"ל רשת אמי"ת בשנים 1977-2002


ד"ר עמי זאבי נולד בתל-אביב בשנת 1935.

ד

  • סיים את לימודיו במדרשת "נעם" בפרדס-חנה, התגייס לצה"ל ושירת בנחל כחבר גרעין "גאולים" של בני עקיבא בקיבוץ טירת צבי. בתום שירותו החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לחינוך וסוציולוגיה, ובמקביל החל בקריירה החינוכית רבת השנים, תחילה כמדריך חינוכי בפנימיית הילדים "משק ילדים מוצא" בירושלים, שהייתה אחת ממוסדות הבעלות של רשת אמי"ת – "נשי מזרחי אמריקה" לשעבר.
  • בשנת 1957 החל בעבודתו ברשת "אורט" שם שימש כמנהל הפדגוגי "אורט הנביאים" בירושלים, ולאחר מכן נקרא להקים את קריית החינוך של "אורט רמת גן".
  • בהמשך דרכו יצא בשליחות המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית לדרום אפריקה שם גם סיים את לימודי הדוקטורט בחינוך ובספרות עברית.
  • בשלהי שנת 1977 נקרא ד"ר זאבי לשמש כמנכ"ל ארגון "נשי מזרחי באמריקה ", ארגון שהפך במשך השנים ל"רשת אמי"ת", ושימש כמנהלה הכללי של הרשת במשך 25 שנה.
  • במהלך תקופה זו פעל בכל מרצו ומאודו להקים רשת חינוך ממלכתית דתית שתציע חינוך ציוני-דתי מתון לאוכלוסייה המגוונת של החמ"ד וזאת על בסיס מאמרי חז"ל: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", ש"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", ו"הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה".
  • בתחילת דרכו כמנכ"ל ארגון "נשי מזרחי" מנה הארגון 8 מוסדות חינוך, ובמהלך ניהולו הפך הארגון לרשת חינוך ענפה שמנתה בסוף כהונתו 48 מוסדות הפרוסים בכל רחבי הארץ – מדימונה בדרום ועד לחצור הגלילית בצפון. תחת כנפיה מסתופפים יחדיו תלמידים מאוכלוסיות מצוקה עם תלמידי העשירון העליון, תלמידים שרצו בחינוך דתי עיוני וטכנולוגי.
  • ד"ר זאבי הקפיד שכשני שליש מתלמידי הרשת יהיו תלמידים מהפריפריה, וזאת מתוך תפיסתו החינוכית המיוחדת שבחרה למקד את הפעילות דווקא באוכלוסייה זו ולהביאה להישגים.
  • ד"ר זאבי עמד על הקמת קריות חינוך שבהן כל מערכת החינוך הממלכתית-הדתית בעיר - מכיתה א' ועד לכיתה י"ב – יהיו בהנהלתה של הרשת. זאת מתוך אמונה שכדי להגיע להישגים יש להתחיל את העבודה כבר בגיל הרך.
  • פן נוסף בעבודתו של ד"ר זאבי: פיתוח דגם מיוחד של מוסד פנימייתי הבנוי על בסי "משפחה" ולא על בסיס ה"קבוצה" שהייה מקובל במבנה הרגיל של הפנימייה באותם הימים.
  • במסגרת פעילותה המיוחדת של הרשת בחינוך לציונות דתית מתונה, דאג ד"ר זאבי שנושא יחסי דתיים – חילוניים יילמד כחלק ממערכת השעות המחייבת כל תלמיד, וחייב את כל מוסדות הרשת בכל ישוב לקיים קשר קבוע של הידברות עם מוסדות חינוך ממלכתיים ביישוביהם.
  • ד"ר זאבי דאג להעמיד לרשות תלמידיו מערכת חדשנית ועדכנית של חינוך טכנולוגי-מדעי בכל בתי הספר של הרשת. ואכן רשת אמי"ת הוכרה כרשת החינוך המובילה בחינוך הטכנולוגי במגזר הממלכתי-דתי.
  • ד"ר עמי זאבי זכה בפרס החינוך "על מפעל חיים לפיתוחה של מערכת חינוך דתית אידיאולוגית פלורליסטית – רשת אמי"ת, המעוגנת בראייה ממלכתית ארוכת טווח והמהווה דגם חינוכי מייצג להשקפת עולם ערכית שוויונית."

ליבוביץ נחמה, פרופ'(1905 - 1997)

נחמה לייבוביץ
· הייתה פרשנית המקרא, מורה ומחנכת.
·
נחמה ליבוביץ הייתה מורת תנ"ך מובילה.
· בשנת 1930
עלתה לארץ ישראל ביחד עם בעלה .
· בשנת 1938 החלה ללמד בסמינר למורות מזרחי בירושלים -
בית צעירות מזרחי -שם לימדה עד 1955. בהתחלה לימדה ספרות , מקרא והיסטוריה של עם ישראל. לאחר מכן התרכזה בהוראת מתודיקה, בלימוד תנ"ך ובהכשרת מורים.
· על פועלה בחקר התנ"ך והפצתו ברבים זכתה ב-1956בפרס ישראל
לחינוך · בשנה 1957 התמנתה נחמה לייבוביץ' למרצה באוניברסיטת תל אביב, וכעבור 11 שנה התמנתה לפרופסור באוניברסיטה זו.
· בספרה "נחמה" כותבת חיותה דויטש את הדברים הבאים:
"בשנת 1938, בקשה גב' לוטה פינצ'ובר, מנהלת בית צעירות מזרחי בירושלים, מנחמה לייבוביץ להצטרף לסגל ההוראה בבית הספר.
בית צעירות מזרחי בירושלים, היה אז תיכון מקצועי דתי לבנות, רובן עולות חדשות. הנערות העולות הגיעו לארץ במסגרת "עלית הנוער"רובן מגרמניה וללא משפחה.
המפגש עם נערות אלה, היה עבור נחמה לייבוביץ, אתגר אמיתי. השפה הגרמנית שהיתה שגורה בפיה והיתה שפת האם של הנערות העולות, סייעה ליצירת הקשר איתן מחד, ואפשרה לנחמה לעזור להן בפירוש ובהבנת מילים עבריות מאידך".

· בשנים 1941-42 התקיימו בבית צעירות מזרחי בירושלים שני מחזורים של סמינר חצי-שנתי שנחמה לייבוביץ תפסה בו מקום מרכזי כמורה מובילה ומשפיעה.
· כותב דב רפל איש הקיבוץ הדתי, מי שריכז את הסמינריון והיה אחד מידידיה הקרובים של נחמה לייבוביץ: "בראשית שנת תש"א, עוררה הגב' גוטספלד בשיחות פרטיות, את עניין מתן האפשרות של השתלמות תרבותית לבוגרות בית צעירות מזרחי,ע"מ לעורר בבחורות את ההתעניינות בתרבות ובמדע, להשלים את השכלתן ולפתח כוחות פעילים בעבודה תרבותית במקומות מושבותיהן
..."
נחמה לייבוביץ, מורה, אז בת שלושים ושש, הפכה את חמשת חודשי הסמינר למשמעותיים ביותר עבור התלמידות שהתקשו להיפרד ממנה עם סיום הסמינר.
שואלת אחת התלמידות: "איך נוכל לשמור איתך על קשר? האם תוכלי להמשיך וללמד אותנו גם כשנהיה בקיבוץ?''
זאת הייתה נחמה לייבוביץ, כבר אז, בראשית דרכה כמורה,בבית צעירות מזרחי בירושלים.


נשיאות רשת אמי"ת לדורותיהן

1. אדלה גולדשטיין 1925-1934 פתיחת בית צעירות מזרחי בירושלים (1933).
2. אירנה שפירו 1934-1942 פתיחת בית צעירות מזרחי בתל-אביב (1938).
3. בלה גולדשטיין 1942-1947 פתיחת משק הילדים, מוצא (1943), ומוסד עלייה (1944).
4. דבורה רבינוביץ 1947-1949 פתיחת כפר-בתיה ברעננה (1947).
5. מולי גולוב 1949-1951 הקמת מרכז הילד בבקעה, הקמת בית הילד "תחיה".
6. אלה לואיס 1951-1954 פתיחת תיכון בית צעירות מזרחי בירושלים.
7. דבורה אבין 1954-1956 עולי אתיופיה הראשונים מגיעים לכפר בתיה.
8. דינה דיקמן 1957-1962 פתיחת תיכון מקצועי בבאר שבע.
9. נטלי רזניקוף 1962-1966 פתיחת תיכון מקצועי לבנות בבאר שבע.
10. אגתה לייפר 1966-1969 פתיחת מעבדות טכנולוגיות בבית צעירות מזרחי בתל אביב ובירושלים.
11. רות ג'קובסון 1969-1973 פתיחת סמינר למורים בבאר שבע.
12. אוולין שרייבר 1973-1975
13. שרה פ. שיין 1975-1979 פתיחת תיכון גוש דן בקמפוס בר-אילן.
14. רוזל זילברשטיין 1979-1983 ממשלת ישראל מכירה בארגון "נשי אמריקה" כרשת טכנולוגית דתית לבי"ס תיכוניים.
15. פרידה ס. קופלד 1983 -1987 הרשת משנה את שמה ל"רשת אמי"ת", הצטרפות חט"ב ותיכון בית שמש לרשת אמי"ת.
16. דייזי ברמן 1987-1991 פתיחת תיכון רננים ברעננה, הצטרפות עכו לרשת אמי"ת.
17. נורמה הולצר 1991-1995 פתיחת תיכון טכנולוגי למדעים לבנים בחיפה. נוסדה ישיבת הסדר בצפת.
18. אוולין בלאכור 1995-1999 הצטרפות מערכת החינוך הדתית בבאר שבע ובשדרות לאמי"ת.
19. סונדרה סוקל 1999-2003 ד"ר אמנון אלדר נבחר כמנכ"ל הרשת. נוסדו: אמי"ת נחלים, אמי"ת מעלה אדומים.
20. ג'אן שכטר 2003-2007 ציון 80 שנות עשייה חינוכית של אמי"ת.
21. ד"ר פרנסין שטיין 2007-2011 פתיחת מדרשת אמי"ת, הרשת גדלה ובה 78 מוסדות, ביניהם שלוש מדרשות לבנות.
ציון 85 שנות עשייה חינוכית דתית ציונית בחינוך לתורה, לציונות ולמצוינות.


סאלד הנרייטה; (1860 –1945)

הנרייטה סאלד

 

  • מחנכת , עובדת סוציאלית , סופרת ופעילה ציונית , שחייתה בארצות הברית, ולאחר מכן בארץ ישראל.
    הייתה ממייסדות ארגון הנשים הציוניות " הדסה "ויושבת-הראש של הסתדרות הנשים העבריות .
  • עמדה בראש ארגון " עליית הנוער "עד יום מותה, דבר שהקנה לה את הכינוי "אם עליית
    הנוער". מתוקף תפקידה זה הייתה אחראית על קליטת ילדי טהראן בארץ והכוונתם למסגרות קליטה וחינוך.
    .
  • הייתה בקשר הדוק עם בתיה גוטספלד .

 


קליין רועי, רב-סרן

rugh ekhhi

 

  • רב-סרן רועי קליין ( 10 ביולי 1975 - 26 ביולי 2006 ) נהרג בקרב ב בינת ג'ביל במלחמת לבנון השנייה ,
    לאחר שזינק על רימון יד כדי להציל את חייליו. רועי שירת באותה עת כסגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני .
    על מעשה זה הוענק לו לאחר מותו עיטור העוז .
  • רועי גדל ברעננה ולמד בבית הספר היסודי יבנה, בחטיבת הביניים של ישיבת בני עקיבא ובבית הספר התיכון
    אמי"ת בר אילן גוש דן ולאחר מכן במכינה הקדם צבאית "בני דוד" בעלי .
    למד הנדסת תעשייה וניהול במכללת יהודה ושומרון וסיים בהצטיינות.
    נישא לשרה,לזוג נולדו שני ילדים, גר עם משפחתו עד למותו ב"שכונת היובל" בהתנחלות עלי .
  • על שמו נקראת יחידת המנהיגות הצעירה של רשת אמי"ת.

 


שיפטן יואל

 

  • מנהלו של מוסד עלייה, כיום כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה, במשך 27 שנה (משנת תש"ז, שנתיים לאחר הקמתו ועד שנת תש"ל).
    יואל שיפטן
  • היה המנהל המשמעותי ביותר במוסד "עלייה". שנים אלו היו שנים של התבססות ארגונית, חינוכית ולימודית.
  • פיתח את ענפי הלול, הרפת והנוי.
  • שם דגש על פעילות חברתית, ויזם את הקמתן של חברות נוער של התלמידים בכתות הגבוהות.

שיפטן החל לארגן סדר בתחום הלימודי והחינוכי: סדר היום של הילדים החל בקימה בשעה 5:45.
לאחר התפילה, ארוחת הבוקר וסידור החדרים, החלו מחצית מהתלמידים ללמוד, חציים השני עבד.
בשעות הצהריים התחלפו ביניהם.

אחרי תפילת ערבית וארוחת ערב, כובו האורות בשעה 9:00.
סדר בעבודה: כל הילדים חויבו לעבוד - "
אנחנו מוסד של תורה ועבודה", אמר.
הקפיד לערוך בקורת חדרים, תורנויות עבודה ולימודים.
דאג להקמת הרפת בשנת 1947 יחד עם גידולי מספוא ולול.

  • תלמידו אשר ורד כתב עליו, בין היתר: "...אלא שבראש וראשונה עליי לציין את מנהל הכפר, יואל שיפטן, שהכול סובב כאן
    סביב אישיותו, שהיה כעין הרכבה נפלאה של רועה ומדריך ואב רחום וחנון, והקרין עלינו מזיו נדיבות רוחו, בשקט וביטחון
    מרניני לב, שעוד בימי מלחמת העולם ומלחמת הקוממיות, עסק בקליטת עליה ומיזוגה, וגורלם וסבלם של בני נוער, היו
    תמיד קרובים לליבו..."("אור שחר חדש")

 



עמוד:  1  2  (הבא)
  הכל