מושגים מא' עד ת'


בחיפוש אפשר לכתוב מילה אחת בלבד בלי רווחים

אנשים

עמוד: (קודם)   1  2
  הכל

ליבוביץ נחמה, פרופ'(1905 - 1997)

נחמה לייבוביץ
· הייתה פרשנית המקרא, מורה ומחנכת.
·
נחמה ליבוביץ הייתה מורת תנ"ך מובילה.
· בשנת 1930
עלתה לארץ ישראל ביחד עם בעלה .
· בשנת 1938 החלה ללמד בסמינר למורות מזרחי בירושלים -
בית צעירות מזרחי -שם לימדה עד 1955. בהתחלה לימדה ספרות , מקרא והיסטוריה של עם ישראל. לאחר מכן התרכזה בהוראת מתודיקה, בלימוד תנ"ך ובהכשרת מורים.
· על פועלה בחקר התנ"ך והפצתו ברבים זכתה ב-1956בפרס ישראל
לחינוך · בשנה 1957 התמנתה נחמה לייבוביץ' למרצה באוניברסיטת תל אביב, וכעבור 11 שנה התמנתה לפרופסור באוניברסיטה זו.
· בספרה "נחמה" כותבת חיותה דויטש את הדברים הבאים:
"בשנת 1938, בקשה גב' לוטה פינצ'ובר, מנהלת בית צעירות מזרחי בירושלים, מנחמה לייבוביץ להצטרף לסגל ההוראה בבית הספר.
בית צעירות מזרחי בירושלים, היה אז תיכון מקצועי דתי לבנות, רובן עולות חדשות. הנערות העולות הגיעו לארץ במסגרת "עלית הנוער"רובן מגרמניה וללא משפחה.
המפגש עם נערות אלה, היה עבור נחמה לייבוביץ, אתגר אמיתי. השפה הגרמנית שהיתה שגורה בפיה והיתה שפת האם של הנערות העולות, סייעה ליצירת הקשר איתן מחד, ואפשרה לנחמה לעזור להן בפירוש ובהבנת מילים עבריות מאידך".

· בשנים 1941-42 התקיימו בבית צעירות מזרחי בירושלים שני מחזורים של סמינר חצי-שנתי שנחמה לייבוביץ תפסה בו מקום מרכזי כמורה מובילה ומשפיעה.
· כותב דב רפל איש הקיבוץ הדתי, מי שריכז את הסמינריון והיה אחד מידידיה הקרובים של נחמה לייבוביץ: "בראשית שנת תש"א, עוררה הגב' גוטספלד בשיחות פרטיות, את עניין מתן האפשרות של השתלמות תרבותית לבוגרות בית צעירות מזרחי,ע"מ לעורר בבחורות את ההתעניינות בתרבות ובמדע, להשלים את השכלתן ולפתח כוחות פעילים בעבודה תרבותית במקומות מושבותיהן
..."
נחמה לייבוביץ, מורה, אז בת שלושים ושש, הפכה את חמשת חודשי הסמינר למשמעותיים ביותר עבור התלמידות שהתקשו להיפרד ממנה עם סיום הסמינר.
שואלת אחת התלמידות: "איך נוכל לשמור איתך על קשר? האם תוכלי להמשיך וללמד אותנו גם כשנהיה בקיבוץ?''
זאת הייתה נחמה לייבוביץ, כבר אז, בראשית דרכה כמורה,בבית צעירות מזרחי בירושלים.


נשיאות רשת אמי"ת לדורותיהן

1. אדלה גולדשטיין 1925-1934 פתיחת בית צעירות מזרחי בירושלים (1933).
2. אירנה שפירו 1934-1942 פתיחת בית צעירות מזרחי בתל-אביב (1938).
3. בלה גולדשטיין 1942-1947 פתיחת משק הילדים, מוצא (1943), ומוסד עלייה (1944).
4. דבורה רבינוביץ 1947-1949 פתיחת כפר-בתיה ברעננה (1947).
5. מולי גולוב 1949-1951 הקמת מרכז הילד בבקעה, הקמת בית הילד "תחיה".
6. אלה לואיס 1951-1954 פתיחת תיכון בית צעירות מזרחי בירושלים.
7. דבורה אבין 1954-1956 עולי אתיופיה הראשונים מגיעים לכפר בתיה.
8. דינה דיקמן 1957-1962 פתיחת תיכון מקצועי בבאר שבע.
9. נטלי רזניקוף 1962-1966 פתיחת תיכון מקצועי לבנות בבאר שבע.
10. אגתה לייפר 1966-1969 פתיחת מעבדות טכנולוגיות בבית צעירות מזרחי בתל אביב ובירושלים.
11. רות ג'קובסון 1969-1973 פתיחת סמינר למורים בבאר שבע.
12. אוולין שרייבר 1973-1975
13. שרה פ. שיין 1975-1979 פתיחת תיכון גוש דן בקמפוס בר-אילן.
14. רוזל זילברשטיין 1979-1983 ממשלת ישראל מכירה בארגון "נשי אמריקה" כרשת טכנולוגית דתית לבי"ס תיכוניים.
15. פרידה ס. קופלד 1983 -1987 הרשת משנה את שמה ל"רשת אמי"ת", הצטרפות חט"ב ותיכון בית שמש לרשת אמי"ת.
16. דייזי ברמן 1987-1991 פתיחת תיכון רננים ברעננה, הצטרפות עכו לרשת אמי"ת.
17. נורמה הולצר 1991-1995 פתיחת תיכון טכנולוגי למדעים לבנים בחיפה. נוסדה ישיבת הסדר בצפת.
18. אוולין בלאכור 1995-1999 הצטרפות מערכת החינוך הדתית בבאר שבע ובשדרות לאמי"ת.
19. סונדרה סוקל 1999-2003 ד"ר אמנון אלדר נבחר כמנכ"ל הרשת. נוסדו: אמי"ת נחלים, אמי"ת מעלה אדומים.
20. ג'אן שכטר 2003-2007 ציון 80 שנות עשייה חינוכית של אמי"ת.
21. ד"ר פרנסין שטיין 2007-2011 פתיחת מדרשת אמי"ת, הרשת גדלה ובה 78 מוסדות, ביניהם שלוש מדרשות לבנות.
ציון 85 שנות עשייה חינוכית דתית ציונית בחינוך לתורה, לציונות ולמצוינות.


סאלד הנרייטה; (1860 –1945)

הנרייטה סאלד

 

  • מחנכת , עובדת סוציאלית , סופרת ופעילה ציונית , שחייתה בארצות הברית, ולאחר מכן בארץ ישראל.
    הייתה ממייסדות ארגון הנשים הציוניות " הדסה "ויושבת-הראש של הסתדרות הנשים העבריות .
  • עמדה בראש ארגון " עליית הנוער "עד יום מותה, דבר שהקנה לה את הכינוי "אם עליית
    הנוער". מתוקף תפקידה זה הייתה אחראית על קליטת ילדי טהראן בארץ והכוונתם למסגרות קליטה וחינוך.
    .
  • הייתה בקשר הדוק עם בתיה גוטספלד .

 


קליין רועי, רב-סרן

rugh ekhhi

 

  • רב-סרן רועי קליין ( 10 ביולי 1975 - 26 ביולי 2006 ) נהרג בקרב ב בינת ג'ביל במלחמת לבנון השנייה ,
    לאחר שזינק על רימון יד כדי להציל את חייליו. רועי שירת באותה עת כסגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני .
    על מעשה זה הוענק לו לאחר מותו עיטור העוז .
  • רועי גדל ברעננה ולמד בבית הספר היסודי יבנה, בחטיבת הביניים של ישיבת בני עקיבא ובבית הספר התיכון
    אמי"ת בר אילן גוש דן ולאחר מכן במכינה הקדם צבאית "בני דוד" בעלי .
    למד הנדסת תעשייה וניהול במכללת יהודה ושומרון וסיים בהצטיינות.
    נישא לשרה,לזוג נולדו שני ילדים, גר עם משפחתו עד למותו ב"שכונת היובל" בהתנחלות עלי .
  • על שמו נקראת יחידת המנהיגות הצעירה של רשת אמי"ת.

 


שיפטן יואל

 

  • מנהלו של מוסד עלייה, כיום כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה, במשך 27 שנה (משנת תש"ז, שנתיים לאחר הקמתו ועד שנת תש"ל).
    יואל שיפטן
  • היה המנהל המשמעותי ביותר במוסד "עלייה". שנים אלו היו שנים של התבססות ארגונית, חינוכית ולימודית.
  • פיתח את ענפי הלול, הרפת והנוי.
  • שם דגש על פעילות חברתית, ויזם את הקמתן של חברות נוער של התלמידים בכתות הגבוהות.

שיפטן החל לארגן סדר בתחום הלימודי והחינוכי: סדר היום של הילדים החל בקימה בשעה 5:45.
לאחר התפילה, ארוחת הבוקר וסידור החדרים, החלו מחצית מהתלמידים ללמוד, חציים השני עבד.
בשעות הצהריים התחלפו ביניהם.

אחרי תפילת ערבית וארוחת ערב, כובו האורות בשעה 9:00.
סדר בעבודה: כל הילדים חויבו לעבוד - "
אנחנו מוסד של תורה ועבודה", אמר.
הקפיד לערוך בקורת חדרים, תורנויות עבודה ולימודים.
דאג להקמת הרפת בשנת 1947 יחד עם גידולי מספוא ולול.

  • תלמידו אשר ורד כתב עליו, בין היתר: "...אלא שבראש וראשונה עליי לציין את מנהל הכפר, יואל שיפטן, שהכול סובב כאן
    סביב אישיותו, שהיה כעין הרכבה נפלאה של רועה ומדריך ואב רחום וחנון, והקרין עלינו מזיו נדיבות רוחו, בשקט וביטחון
    מרניני לב, שעוד בימי מלחמת העולם ומלחמת הקוממיות, עסק בקליטת עליה ומיזוגה, וגורלם וסבלם של בני נוער, היו
    תמיד קרובים לליבו..."("אור שחר חדש")

 



עמוד: (קודם)   1  2
  הכל