מושגים מא' עד ת'


בחיפוש אפשר לכתוב מילה אחת בלבד בלי רווחים

עיין באגרון המונחים באמצעות מפתח זה.

מיוחד | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת | הכל

עמוד:  1  2  (הבא)
  הכל

ב

בורג יוסף שלמה, ד"ר

יוסף בורג

 

  • דר' יוסף בורג היה פוליטיקאי, רב ומורה. היה מורה בבית צעירות מזרחי בתל אביב,
    שלימים הפך לאמי"ת תל אביב. ממנהיגי תנועת המזרחי והמפד"ל, חבר כנסת ושר(סעד, דואר, דתות ופנים).
    ד"ר בורג שימש גם כיו"ר מועצת יד ושם, וגם כיו"ר חבר השופטים בחידון התנ"ךהעולמי לנוער הנערך מדי שנה.
Entry link: בורג יוסף שלמה, ד"ר

בית הילד אמי"ת – ירושלים

בית הילד

בית הילד נפתח ב"תחייה" ב-1951 כמשק ילדים. ב-1953 עבר בית הילד מ"תחייה" לבני ברק. ב-1960 בית הילד עובר מבני ברק לירושלים. מ- 1960 עד 1983 היו שני מוסדות מקבילים בירושלים: האחד: "תל-רענן" בשכונת בקעה, שקלט ילדים בגיל הרך עד כיתה ג'. השני "משק ילדים מוצא" בשכונת טלביה. שניהם קלטו ילדי עולים וילדי רווחה. את "תל רענן" ניהלה הגב' מרטה טסלר ועם העברתו  ל"בית הילד" מונתה מרטה לרכזת הסקטור האקסטרני עד לפרישתה בשנת 1997. את " משק ילדים מוצא" ניהל מר ציון גבורין עד לפרישתו בשנת 1981 והחליפו מר ראובן אש. ב- 1983 הוקם בית הילד בשכונת גילה בירושלים עם רעיון חדשני- משפחתונים . את הרעיון הגו ד"ר עמי זאבי מטעם אמי"ת ומר נחום מררי מטעם משרד הרווחה. משהוקם בית הילד הצטרפו אליו כל הילדים מ "תל-רענן" ומ "משק ילדים מוצא". בזמן הקמתו מנה המוסד 180 ילדי רווחה כאשר 108 מתוכם היו אינטרנים- בתנאי פנימייה מלאה, שהתחלקו ל- 9 משפחתונים בני 12 ילדיםובנים ובנות בגילאים שונים, וביחד עם הזוג שעמד בראשם היוו יחידה משפחתית. 72 ילדים היו במסגרת האקסטרנית, כולם ירושלמים שהחלו את יומם בארוחת בוקר, נשלחו כהלכהלבתי הספר השונים בעיר יחד עם הילדים האינטרנים. בצהריים חזרו לפנימייה, טופלו במשך היום ושבו לביתם בסוף היום אחרי הכנת שיעורי בית,פעילויות, טיפולים וארוחת ערב. ראובן אש ניהל את בית הילד ב- 1983 למשך שנה. מ-1984 עד 2003 ניהלה הגברת נצחיה אלדר. מ- 2003 ועד היום מנהל מוטי אסרף. נכון להיום, פועל בית הילד במסגרת פנימייה, ונותן מענה לילדים בגילאי 5-15.
אורח החיים בבית הילד הוא דתי, אך הבית פתוח גם לילדים שאינם דתיים.

Entry link: בית הילד אמי"ת – ירושלים

בית חינוך – מבית ספר לבית חינוך

  • את הרעיון של בית ספר כבית חינוך מוביל ד"ר אמנון אלדר , מנכ"ל רשת אמי"ת.
  • בית הספר כבית חינוך אינו רק מקום המקנה ידע, הוא גם מקום המקנה ערכים ודרך חיים ומחנך למחויבות דתית,
    כל זאת בתהליך של דיאלוג משמעותי ושיח פתוח מצד אחד, והצבת גבולות מהצד האחר.
  • בית הספר כבית חינוך, שם לו למטרה להיות רלוונטי לבני הנוער. האתגר המשמעותי של בית החינוך-
    להיות משמעותי ולהתחבר לבני הנוער, לחנך לערכים של אמונה, מחויבות דתית מתוך בחירה,
    אהבת העם והארץ, אזרחות טובה, מעורבות ותרומה לקהילה, ובמקביל, לתת מענה לצרכים רגשיים
    ולתרבות פנאי חיובית וערכית.
Entry link: בית חינוך – מבית ספר לבית חינוך

בית משפחה קהילה - מודל לשיעורי מחנך

  • מודל למערך שעורי מחנך ופעילויות חברתיות לתלמידי בתי הספר בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.
  • המודל בנוי ע"פ שני מפתחות סיווג:
    - ע"פ שכבת גיל
    - ע"פ מעגלי שייכות בראיה שש שנתית
  • תוכנית בית חינוך – בית, משפחה, קהילה, עוסקת בזהות ובמחויבות של הנוער הציוני – דתי במדינת ישראל.
  • התוכנית עוסקת בנושאים שונים במעגל חייו של האדם, ומתבססת על הפן ההלכתי, אמוני, ערכי, חברתי ורגשי.
  • התוכנית מופיעה באתר רשת אמי"ת : www.amit.org.il.bmk
Entry link: בית משפחה קהילה - מודל לשיעורי מחנך

בית צעירות מזרחי באר שבע

  • בשנת 1958 נפתחה בחסות נשי מזרחי באמריקה, כיתת לימוד אחת בבאר שבע ע"י גב' בונה אורבוך.
    בכיתה למדו 10 תלמידות, שלא נמצאה עבורן מסגרת לימודים מתאימה אחרת.
    רובן ככולן היו בנות טעונות טיפוח ממשפחות קשות יום.
    הן למדו במשך שנתיים את מקצוע התפירה, ובנוסף מעט לימודים כלליים ולימודי יהדות.

  • שנה לאחר מכן, נפתחה כתה קטנה נוספת, בה למדו התלמידות את מקצוע הפקידות.
  • תוך עשר שנים גדל והפך ביה"ס לתיכון מקצועי, ארבע שנתי, והיו בו כבר 350 תלמידות.
  • לאחר פרישתה של בונה אורבך, התמנה למנהל ד"ר ריבנר, לאחריו ניהל את ביה"ס אריה ארד
    עד שנת 1979. לאחריו ניהלה את המוסד גב' נצחיה אלדר.

  • בשנת 1989 נעשה איחוד עם בי"ס מקיף ה' בהנהלת איציק פרידמן ובי"ס נקרא: אמי"ת באר שבע.
    במקום מקיף ב' הוקמה אולפנת אמי"ת באר שבע בהנהלת מכאל בנסון.
  • בית הספר אמי"ת באר שבע מונה כיום כ-1250 תלמידים בכתות ז' עד י"ב.
Entry link: בית צעירות מזרחי באר שבע

בית צעירות מזרחי בירושלים

 

  • בית צעירות מזרחי ירושלים נוסד בשנת 1933, והיה בית הספר הראשון שהוקם ע"י בתיה גוטספלד בארץ ישראל.
  • בית הספר שימש דוגמה לשותפות ולהתמודדות עם האתגרים החברתיים והלאומיים שעמדו בפני הישוב בארץ
    בתקופה של טרום מדינה, ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל הצעירה, בעיקר בתחום קליטת העלייה וצמצום
    הפערים החברתיים.
  • המוסד, שהוקם מלכתחילה במטרה לתת חינוך מקצועי לבנות, קלט במהלך השנים בנות (וגם בנים) שהוברחו ארצה
    מגרמניה במסגרת עליית הנוער והעניק להן בית חם.
  •  בשנותיו הראשונות של המוסד לימדה בו תנ"ך פרשנית המקרא הגב' נחמה ליבוביץ. הגב' ליבוביץ החלה ללמד
    בסמינר "המזרחי" בשנת הלימודים תרצ"ה-תרצ"ו.
  • עם סיום מלחמת העולם השנייה, מגיעות לבית הספר תלמידות פליטות השואה, שעלו לארץ במסגרת עליית ילדי
    טהרן .
  • עם סיום לימודיהן, נקלטו רוב הבוגרות במסגרת הקיבוץ הדתי – טירת צבי, עין הנציב, יבנה וגוש עציון.
  • לאחר קום המדינה היה בית הספר שותף פעיל בקליטת תלמידות שהגיעו לארץ במסגרת גלי העלייה בשנות
    ה-50: עליית תימן, עיראק, מרוקו, ומזרח אירופה.

 

בית הילדים שליד "בית צעירות מזרחי" בירושלים

 

למחרת ליל פיצוץ הגשרים, ביום י"ט בסיוון תש"ו, 18 ביוני 1946, ערך הצבא הבריטי מצור על יישובים ועל דרכים

במטרה ללכוד את חברי "תנועת המרי" (ארגון זמני שבו השתתפו כל המחתרות בארץ).
תנועת המרי פוצצה במבצע מאורגן 11 גשרים המחברים את ישראל עם שכנותיה.
באותו יום נערך בירושלים טקס פתיחת בית הילדים שליד "בית צעירות מזרחי".
אמנם, הארץ בערה, הבריטים חיפשו בחמת זעם את חברי המחתרת היהודים, אך "נשי מזרחי באמריקה" ידעו היטב
מהי המטרה הקדושה העומדת מול עיניהן.
הטקס נערך במעמד נשיא המזרחי, הרב מאיר בר אילן, ובנוכחות הנשיאה העולמית של הסתדרות "נשי מזרחי באמריקה",
בלה גולדשטיין, שהגיעה מארצות הברית במיוחד לטקס

בית הילדים שליד "בית צעירות מזרחי בירושלים

 

 

Entry link: בית צעירות מזרחי בירושלים

בית צעירות מזרחי בתל אביב

 

  • בית צעירות מזרחי תל אביב נוסד בשנת 1938. כיום נקרא בית ספר אמי"ת תל אביב.
  • בית הספר שימש דוגמה לנכונות ולשותפות במתן מענה לצרכים ההיסטוריים של התקופה ולמשימות הלאומיות
    עמן התמודד הישוב בארץ לפני הקמת המדינה.
    לבניין הייתה חזית אחת לרחוב פרוג וחזית שנייה לרחוב דב הוז. הבית הכיל חדרי לינה לחלוצות, אולם אוכל ואולם קריאה, מטבחים מרווחים ואולמות ללימוד מלאכות הבית והגן. 
    מיד לאחר הקמתו קלט "בית צעירות מזרחי" בתל אביב כ-60 נערות מגרמניה ומצ'כוסלובקיה, שעלו ארצה במסגרת עליית הנוער בעקבות פרעות "ליל הבדולח". 

  •  צוות המורים וההנהלה, של בית הספר, שהיה גם פנימייתי נערך להנחיל לתלמידות
  • ערכים של בית חם, משפחה, קיום מצוות, ערכים שכל כך חסרו לאותן תלמידות שנעקרו מבתיהן וממשפחותיהן.
  • בין המורים הראשונים בביה"ס – ד"ר יוסף בורג , לימים מנהיג המפד"ל ושר בממשלות ישראל.
  • האווירה של בית ספר שהוא גם בית, אפיינה את בית הספר גם בשנים הבאות.
  • בית הספר הכשיר את התלמידות בעיקר בתחום המקצועי הפרקטי במגמות תפירה, כלכלת בית, פקידות ואמנות.
  • במהלך השנים פנה ביה"ס לכוון של מצוינות הישגית ואישית, שבא לידי ביטוי בעלייה דרמטית של אחוזי הזכאיות
    לבגרות ובפתיחת מסלול אולפנית לתלמידות מצטיינות.
    בית צעירו מזרחי תל אביב

     
Entry link: בית צעירות מזרחי בתל אביב

בכרך יהושע

 

  • יהושע בכרך שימש כמנהל החינוכי הראשון במוסד עלייה . מסירותו לילדים לא ידעה גבול.
    יהושע בכרך
 
  • אחת המשימות הקשות והחשובות שנטל על עצמו יהושע בכרך, הייתה לקרב, בעיקר את הבנים,
    לחיי תורה ומצוות. הוא עשה זאת ברוך, בחום על-מנת להאהיב עליהם את ערכי היהדות.
    הוא השתדל לשלב יסודות ריגושיים וחווייתיים בחינוך לקיום מצוות.
    לדוגמה: בימי הסליחות נהג יהושע לארגן מקהלת בנים שעברה מבית לבית עדיין בחשכה והעירה
    את החניכים והמדריכים לאמירת סליחות תוך ניגון שיר באידיש.
    יהושע שימש לילדים אב ואם גם יחד.
  • בדו"ח שפרסם המפקח א.רובינשטיין, מטעם הוועדה לעליית הנוער הדתי, על הקורה במוסד עלייה
    באותם הימים נכתב בין היתר על יהושע בכרך:
    "הוא אב ל-126 ילדים, מרכז את הלימודים ואת ההדרכה כאחד, מדריך של קבוצה, מחנך של כיתה,
    מורה ל-10 שעות בשבוע, מטפל בכל דבר קטן וגדול המוסד...".

  • יהושע בכרך, רב ואיש חינוך, בשנת תשנ"ז הוכתר כחתן פרס ישראל על עבודתו בתחום הספרות התורנית.
  • נולד בווהלין, לאחר עליתו לארץ ניהל את מוסד עלייה בפתח תקווה בשנותיו הראשונות.
  • כמורה, נהג הרב יהושע בכרך לדון בסיפורי התנ"ך ולפרשם. במהלך השנים פרסם סדרת ספרים לביאור
    התנ"ך לאור מדרשי חז"ל, ביניהם: "אמה של מלכות'' (על מגילת רות) "כתבוני לדורות" (על מגילת אסתר)
    "יונה בן אמיתי ואליהו" (על ספר יונה) ועוד.
  • לימד בין היתר בישיבת מרכז הרב ובישיבת אור עציון.
Entry link: בכרך יהושע

במחשבה תחילה

  • כתב עת מסדרת הפרסומים של רשת אמי"ת.
  • בכתב העת מתפרסמים מאמרים פרי עטם של אנשי חינוך – רבנים, מנהלים ומורים, העוסקים בנושאים
    מגוונים – מחויבות והתחברות, בית הספר כבית חינוך, אקלים בית ספרי, חינוך והישגים, מקומו של
    המחנך, חינוך הבת, ועוד.
  • כתובת האתר : http://www.amit.org.il/hozer_mankal
Entry link: במחשבה תחילה

בר-אילן (ברלין) מאיר הרב: (1880- 1949)

  • מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי. הרב בר-אילן נולד בוולוז'ין.
    הרב בר אילן
    את התקרבותו לציונות ולתנועת המזרחי החל בשנת 1905, כאשר שימש ציר לקונגרס הציוני.
    בשנת 1912 מונה למזכיר המזרחי העולמי. שימש כיו"ר הסתדרות המזרחי והקים את הסניף
    האמריקני של המזרחי.
  • כיהן כנשיא המזרחי בארצות הברית ועמד בראש ישיבת רבי יצחק אלחנן.
    כמו כן, היה מעורב בהקמת "נשי מזרחי", לימים נשי אמי"ת ''.
    על שמו נקראת אוניברסיטת בר אילן.
Entry link: בר-אילן (ברלין) מאיר הרב:  (1880- 1949)


עמוד:  1  2  (הבא)
  הכל