אני מאמין של רשת אמי"ת


אני מאמין של רשת אמי"ת

עיין באגרון המונחים באמצעות מפתח זה.

מיוחד | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת | הכל

ד

דמות האדם ותפקידו בעולם

דמות האדם שאליו מכוונת רשת אמי”ת את מאמציה החינוכיים, בנויה מארבעה נדבכים:

1. האדם המפתח את צלם אלוקים שבו לאור האמור בפרק א’ של ספר בראשית.
אדם זה פועל בעולם בענווה, מתוך הכרה והערכה לבורא העולם שנתן לו כוחות אלה, ומתוך הערכה לשוויון
כל בני האדם שנבראו בצלם. אדם זה פועל מתוך אחריות לעולם, מתוך תודעה עמוקה של דמותו המיוחדת
כאחראי על קיום העולם, על פיתוחו ועל המשך הדורות הבאים.
אמי”ת מפתחת הן את הענווה מול בורא העולם, הן את הענווה, ההערכה והכבוד לכל בני האדם, הן את תחושת
האחריות הגדולה והן את הענקת הכלים, המאפשרים לממש אחריות זו בתחומי הידע וכישורי החיים.

2. אדם הממשיך את דמותו של אברהם אבינו, אשר שמר את דרך ד’ לעשות צדקה ומשפט; וכן את הגשמת חזון
הנביאים, שמשמעה, בין היתר: הקמת חברה מתוקנת, שבה אין פוגעים בגר, ביתום ובאלמנה, אין רומסים את
החלש בידי החזק, אין מלינים שכר שכיר ומתרחקים מן השוחד.
אמי”ת מחנכת לחיים מוסריים, הרואים בחובות עשיית הצדק והחסד את התשתית הערכית לקיומו של האדם.
הרשת מדגישה את המצוות שבין אדם לחברו כאחד משני הבסיסים העיקריים, שעליו עומדת דמות האדם. רוחב
הלב ופתיחתו לבריות, העין הטובה והמידות הפשוטות שבין אדם לחברו – אלה ממאפייניה של דרך חיים זו לקראת
חברה, הפועלת לאור עקרונות החסד והצדק.

3. אדם שהוא מממשיכי מסורת התורה באומה הישראלית. אדם זה מאמין שהתורה שניתנה מן השמים מחייבת
אותו לשאוף למלא את ציוויה ככל יכולתו. כלומר, תלמוד תורה, המביא לידי מעשה.
אמי”ת מעצימה את תלמוד התורה של לומדיה ומכוונת גם את בוגריה – בנים ובנות – להמשיך בתלמוד תורה
ובקיום מצוות מתוך גישה של מחויבות ומתוך חינוך לבחירה. אדם המקיים מצוות, המחנך את בניו בדרך זו, הלומד
תורה וחי חיי אמונה – הוא מיעדיה של הרשת. בתי-הספר יעודדו את התלמידים למחויבות דתית ויקרבו אותם על
פי דבריו של הרב קוק: לכיבוד הדת, חיבת הדת, הכרת הדת וקיום הדת.

4. אדם המהווה דמות מורכבת של בן תורה ואיש העבודה. אדם זה מכוון לחיי תורה ועבודה במובן המלא של
ביטוי זה.
אמי”ת מכוונת לפרנסת בוגריה מעמל כפיהם ומעבודתם, תוך השתלבות ונטילת חלק בכל תחומי העיסוק והעשייה
בחברה הישראלית. הרשת מחנכת לדמות מורכבת, השייכת הן לעולם ה”תורה” – דמות בעלת השקפה יהודית
תורנית עמוקה, הן לעולם ה”עבודה” – דמות המעורבת באופן עמוק בכל שטחי החיים.

Entry link: דמות האדם ותפקידו בעולם

מ

מרכזיותה של מדינת ישראל בחיי העם היהודי וכ”ראשית צמיחת גאולתנו”


ממשנתם של רבני הציונות למדנו, שיש לייחס למדינת ישראל משמעות עמוקה בשל היותה תחילת התגשמות חזון
הנביאים, בסיס לקיומה של זהות יהודית מתחדשת ותחילת צמיחת גאולת ישראל.
האמונה, כי מדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו, יוצרת מוטיבציה להשפיע על ההתנהלות הלאומית ושאיפה
לקרב את המדינה להגשמת החזון הנבואי, וזאת בשלשה רבדים:

1. הרובד האמוני: מדינת ישראל בארץ-ישראל. ארץ-ישראל היא יסוד מהותי בעולמה של תורה וחלק מהותי
מבניינה של מדינת ישראל.
רשת אמי”ת פועלת לחיזוק ישיבתנו בארץ באמצעות הקמת מוסדות חינוך בכל הארץ; ביישובי
פריפריה ובערים הגדולות.

2. הרובד התורני: כמדינה, המגשימה את ייעודה ההיסטורי, אין מדינת ישראל מופקדת על ניהול החיים הדתיים
הפרטיים, כי אם על הפרהסיה, הנוהגת ברוחה של תורת ישראל בתחומים השונים: שבת, כשרות, צניעות וכד’;
בהנחלת אורח החיים לציבור בישראל; בקידוש שם ה’; ובהשפעה על עיצוב רשות הרבים הציבורית.
רשת אמי”ת פועלת לחיזוק המחויבות הדתית מתוך חינוך לבחירה בקרב תלמידיה. בנוסף מנסה הרשת להוות
שותפה אמיתית, מתוך הסכמה חברתית ולאומית, בתהליכים ארציים, שיגדירו את הפרהסיה הלאומית ברוח תורת
ישראל.

3. הרובד החברתי: חברה הפועלת לאור עקרונות החסד והצדק, הדואגת לחלש ולנכה, הנלחמת על זכותו של כל
פרט לקיום מכובד ולהגשמה בלי קשר למקום מגורים, למוצא ולמעמד.
רשת אמי”ת פועלת בקרב בני נוער מאוכלוסיות מגוונות ובכל שכבות האוכלוסייה, ומחנכת את תלמידיה לאכפתיות
ולמעורבות בקהילה, למודעות לצורכי הזולת, לעשיית צדקה וחסד לצד מאבק על הצדק החברתי. הרשת מקפידה
להפגיש לפעילויות חינוכיות משותפות את כל תלמידיה, ללא הבחנה, כדי להגיע להיכרות הדדית, לקבלת השונה,
להקשבה ולכבוד הדדי.

מדינת ישראל
מדינת ישראל היא הביטוי המעשי של כלל ישראל, ואנו פועלים במסגרתה ובמסגרת מוסדותיה לבניין האומה,
התורה והארץ. חזוננו הוא השתתפות ב”תיקון עולם” דרך כלל ישראל. אין אנו מבקשים להיות כת נבדלת לעצמנו,
אלא חלק מכלל ישראל. לא ניתן לכפות על כלל ישראל, אלא רק לפעול עמו. החלטות הכנסת מחייבות את כולנו,
ועלינו לחנך את תלמידנו שיש לפעול באופן דמוקרטי להשגת כל מטרה. בשנים האחרונות עלתה לדיון שאלת
הזהות של מדינת ישראל.
רשת אמי”ת רואה חשיבות רבה בהדגשת העיקרון של מדינה יהודית דמוקרטית, כנאמר במגילת העצמאות.
הרשת רואה עצמה מחויבת לחנך את תלמידיה לערכי הדמוקרטיה, תוך בירור משמעותם היהודית של ערכים אלה.

מטרות הרשת בחינוך ליהדות ודמוקרטיה:
1. לברר כיצד צריך יהודי ירא שמים להתייחס למדינת ישראל כפי שהיא, לחוקיה, לחובות ולזכויות האזרחיות שבה,
לעקרונות המשטר הדמוקרטי ולאוכלוסייתה המגוונת. בירור זה כולל בחינה של הדרכים לשפר ולתקן את המערכות
החברתיות במדינה.
2. לפעול לקירוב לבבות בין דתיים לחילוניים בהבנה, בדרכי נועם, בכבוד הדדי ובאהבת ישראל.
החינוך לכך מבוסס על הידברות, סובלנות הדדית וקירוב לבבות בין חלקי העם ואזרחי המדינה.
אמונתנו העמוקה – היא המניעה אותנו בדרכנו. אנו מאמינים כי זכות גדולה היא להיות שותפים במפעל העצום של
תחיית עם ישראל בארצו במדינתו העצמאית. אנו מודים על כך לריבונו של עולם, ונוטלים על עצמנו את המשימה
הגדולה להיות שותפים בעשייה זו.
את דרכנו אנו למדים ממצוות התורה, מדברי נביאינו וממאמרי חז”ל, ואנו מממשים באופן מלא את יסודות האמונה
ואת חזוננו, המושתת על עם ישראל, תורת ישראל וארץ-ישראל.
במסגרת כלל ישראל נפעל לחיזוק הזהות היהודית של המדינה, להמשך בניית הארץ, לפיתוח הצדק החברתי
ולהקניית ערכי חינוך מרכזיים.

חינוך ולימוד
חובה עלינו לפעול להעמקת הזהות היהודית, הישראלית והדמוקרטית על-ידי העמקת לימוד התורה בפרט והרחבת
ההשכלה בכלל, תוך שימת דגש בלימוד ההיסטוריה היהודית ובלימודי האזרחות. לימוד זה צריך שיתקיים תוך
אחריות לבירור השקפת עולמנו, הקשבה אמיתית, ניסיון כן להבין את עמדות החולקים עלינו ופיתוחו של ערך הסובלנות.
אנו מאמינים שניתן לחיות חיים שלמים במדינה יהודית דמוקרטית, ושעלינו לתרום באופן מעשי לחיבור ולטיפוח של
שני הערכים הללו יחדיו.

מעורבות ומנהיגות חברתית
אנו חיים בחברה מגוונת, ולצערנו גם שסועה. יש לפעול לקידום הסובלנות והכבוד ההדדי כלפי השונה.
אנו רואים בחינוך האיכותי ובחינוך למצוינות כלי מרכזי להשגת לכידות ושוויון חברתי תוך צמצום פערים בין קבוצות
ופרטים בחברה, קליטת עלייה וחתירה לצדק חברתי.
נמשיך להכשיר בוגרים בעלי כישורי מנהיגות, המובילים לקירוב לבבות, להבנה ולשיתוף בין קבוצות ופרטים בכל
מקום בחברה הישראלית, איש-איש בקהילתו.
נכין את בוגרינו ובוגרותינו, כל אחד על פי דרכו ויכולתו, להשתלבות בצבא, בשירות הלאומי, בישיבות ומכינות,
באקדמיה, וכן כבעלי מקצועות בעלי תעודות משמעותיות בשוק העבודה.

צה”ל
צבא הגנה לישראל הוא המכשיר, שבאמצעותו מגן עם ישראל על חייו, על ארצו ועל עצמאותו.
מצווה ליטול חלק בשירות הצבאי, ולמלא את התפקידים החשובים, המוטלים על הצבא בשעה זו.
אין מקום להטיל על הצבא משימות כנגד אזרחי מדינת ישראל. יש לפעול במערכות האזרחיות והפוליטיות, כדי
שתפקידים אלה לא יוטלו על הצבא. נמשיך לחנך לשירות מסור ומשמעותי בצה”ל ובשאר כוחות הביטחון, כי חינוך
זה נובע מאמונתנו בחשיבות השירות הצבאי ובחשיבות מסירות הנפש לטובת האומה והארץ.
השימוש בסרבנות כנשק בוויכוח פוליטי הורס את אושיות החברה הישראלית.
לכן אין אנו מסכימים לקריאה לסרבנות קיבוצית.

דרכי המאבק על עמדות בחברה הישראלית
זכות אזרחית יסודית היא למחות נגד פעולות הממשלה. קיימות דרכי מאבק חוקיות רבות, וניתן לנקוט אותן כחלק
מהאחריות המוטלת על כל אזרח המעוניין למחות.
לכן אין לתת בשום פנים לגיטימציה לאלימות נגד חיילינו, שוטרינו ושאר אזרחי המדינה.
המגמה של שבירת מסגרות בקרב בני נוער וצעירים – המתבטאת בביטויי גנאי כלפי מחנכים, רבנים, הורים
ומנהלים, כמו גם זלזול בעמדותיהם ובסמכותם – מסכנת את יכולת ההתמודדות עם המציאות המסובכת ועלולה
להוביל לאנרכיה.
הפגנות מאורגנות של תלמידים במסגרת בתי-הספר לא מקובלות עלינו, ואנו מקבלים על עצמנו את הכללים שנקבעו
בחוזר מנכ”ל משרד החינוך.
Entry link: מרכזיותה של מדינת ישראל בחיי העם היהודי וכ”ראשית צמיחת גאולתנו”

ש

שילוב חדש עם ישן: בין מודרנה לאורתודוכסיה


מלכתחילה בחר היהודי הציוני-דתי לחיות על קו התפר שבין קיום המצוות בהוויה הציונית לבין החיים בחברה
הפתוחה במדינת ישראל.
לבחירה זו השלכות רחבות על אורח החיים ועל ההכרעות המתקבלות בחיי היומיום ובחינוך הנוער.

מאז ומתמיד הטרידה שאלת המתח שבין מודרנה לאורתודוקסיה את העולם היהודי בשאלות כגון:
מהו היחס שבין המסורת לבין השמרנות?
מה היחס בין הישן לבין המפגש עם עולם מודרני מתחדש?
שאלות אלה מועצמות כשחיים במדינה ובחברה, שהמודרנה והחדשנות בהן אינן באות מבחוץ, מן הגויים,
כי אם מבפנים.

ניתן לדון במתח זה בשני אפיקים:
א. הגות, תפיסות פילוסופיות מודרניות מול התורה
הציונות הדתית גדלה על ברכי תפיסות משלבות שונות: תורה עם דרך ארץ מבית-מדרשו של הרש”ר הירש,
המציעה לפתח שני עולמות מקבילים, הנפגשים בצמתים מסוימים בלבד; תפיסות המדע וההגות הפילוסופית
הכללית ככלי ביטוי נוספים לדבר ה’ בעולם, מבית-מדרשו של הרב קוק זצ”ל.
תפיסות אלה מתבררות סביב דיונים בסוגיות שונות, כגון: מעמד האישה, היחס לאקדמיה ולמכוני ההוראה לצד
הישיבות, השימוש בכלים מחקריים בלימוד תורה בסוגיות כדוגמת “לימוד תנ”ך בגובה העיניים”, “תורת הרבדים”
בגמרא,ועוד.
לצד העמקה בלימוד תורה ושמירת מצוות מעודדת רשת אמי”ת שילוב של השכלה, תפיסות פילוסופיות מודרניות
ומחקר מודרני.
ב. מדעים, תרבות ואמנות מול התורה
בבואנו לדון בנושא החינוך היהודי של שומר המצוות יש לבחון את היחס ללימודי המדעים וללימודי תרבות, אמנות
וספרות.
גם כאן קיים בירור משמעותי וקשת רחבה של דעות.
את דגל השילוב ניתן למצוא אצל הוגים שונים מהראי”ה קוק, שראה בתרבות ובאמנות חלק משמעותי – כמובן
כאשר הוא “מטוהר ומזדכך” )הקדמתו לשיר השירים בעולת ראי”ה, וכד’( – ועד לרב ליכטנשטיין שליט”א במאמרו
“טובה חוכמה עם נחלה”.
השילוב בין תורה למדע והשילוב בין תורה לאמנויות מצמיחים קונפליקטים משמעותיים ביותר בקרב הציונות הדתית.
באפיק ראשון: שילוב לימודי מדעים ברמה גבוהה ובירור היחס שבין התורה למדע.
באפיק שני: היחס לאמנות, שילוב יצירה, אמנות, תיאטרון ותקשורת תוך בירור היחס לעולם התורה.

רשת אמי”ת, הנושאת מלכתחילה בגאון את דגל השילובים לכתחילה, שמה לה למטרה להוביל מהלך ליישום
השילובים המתאימים לכל בית-ספר, תוך כדי דיון על מקומם של שילובים אלה בבתי-החינוך שלנו, ומשמעותם
לחיי הרוח ולחיי המעשה.
הרשת מעודדת את התלמידים להתמחות בתחומי המדע, הטכנולוגיה והאמנויות.
ההתמחות והשלכותיה על חייו ואמונתו של היהודי שומר המצוות מלוּווֹת בבירור רעיוני והלכתי.

האישה בחברת הדתית
כרשת המחנכת על יסודות התורה והאמונה, תוך פתיחות והתמודדות עם החיים והעולם הסובב, מקפידה רשת
אמי”ת להיות קשובה להלכי הרוח ולתמורות המתחוללות בחברה הכללית. המפגש עם ערכי התרבות הכללית
נעשה מתוך מטרה לקיים דיאלוג פורה עם התמורות החיוביות המתרחשות בחברה, לצד הקפדה על שמירת ערכי
התורה ומצוותיה.
אחד התחומים, שבהם מתנהל דיאלוג זה, הוא התמורות המתרחשות במעמדן של הנשים בבית ובחברה.
אנו רואים בחיוב תהליכים של קידום זכויות הנשים ופתיחת אפשרויות מגוונות להתפתחותן האישית והציבורית הן
בחברה הכללית הן בחברה הדתית. אנו מוצאים לכך שורשים קדומים בתורת ישראל ובהלכה היהודית. לצדם של
תהליכים אלה קיימות גם תפיסות מוטעות, שיש בהן ערעור יסודותיו של מוסד המשפחה המסורתי וטשטוש
ההבחנה ההלכתית והטבעית שבין המינים.
גם בנושא זה עלינו ללמוד לבור את הבר מן התבן.
אחד ממוקדי השינוי מתרחש בתחום המצוינות האקדמית של נשים ובתחום לימוד תורה לנשים.
בשנים האחרונות קמות עשרות מדרשות לבנות, לפני השירות ואחריו, ונפתחים בתי-מדרש לנשים, המכשירים
טוענות רבניות, יועצות הלכה, מחנכות ומנהיגות. מלבד ערכם וחשיבותם להעצמתה האישית של כל בת ובת
בלימוד ובמעשה, משפיעים מוסדות חינוך והכשרה אלה, עם השתלבות הנשים במסגרות אקדמאיות, גם על שילובן
ושותפותן של נשים בהנהגת הציבור, בהובלת החינוך ובהשמעת קולן ועמדתן בסוגיות שונות שעל סדר היום -
ובמיוחד בעניינים שיש בהם נגיעה ורגישות מיוחדת לנשים.
רשת אמי”ת שותפה ומזדהה עם כיוון זה, אף תעשה רבות לעודד את תלמידותיה להוות חלק בלתי נפרד מן
התהליך החינוכי – בין במוסדותיה שלה ובלימוד התורה שבהם ובין בהכוונה למוסדות אחרים לבנות, המובילים
להתעצמות רוחנית. הרשת מציעה תוכניות מיוחדות, העוסקות בהכוונת הבוגרות לאחר סיום לימודיהן, כגון
הכוונה למסגרות שירות משמעותיות וחינוך לחיי משפחה – ללא ויתור על ייעודה הטבעי והמסורתי של האישה
כרעיה ואם.
Entry link: שילוב חדש עם ישן: בין מודרנה לאורתודוכסיה